אורתופדיה-פיזיותרפיה

השוואת גישות שונות לחסם עצבי בניתוחים ארתרוסקופיים מג’וריים של הכתף (Anesthesiology)

במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גישת חסם עצבי רום-שכמתי קדמי (Suprascapular Anterior), אך לא חסם עצבי על-בריחי, הובילה לשיכוך כאבים לא-נחות, בהשוואה לגישה Intrascalene בניתוחי כתף ארתרוסקופיים מג’וריים. השימור הטוב ביותר של התפקוד הריאתי תועד עם חסימה עצבית בגישה רום-שכמתית קדמית.

מחקר העדר-נחיתות זה נועד לבחון גישות שיכוך כאבים לחסימה עצבית ברמה על-בריחית ורום-שכמתית קדמית, תוך השוואת כל אחת מהגישות הללו אל מול גישת Intrascalene.

מדגם המחקר כלל 189 חולים שהיו מיועדים לניתוח ארתרוסקופי של הכתף, אשר חולקו באקראי לאחת משלוש הגישות לחסימה עצבית באמצעות 0.5% Ropivcaine. התוצא העיקרי היה דירוג מספרי של מדד הכאב לקביעת העדר-נחיתות. תוצאי סיום משניים כללו צריכת אופיואידים והערכה ריאתית.

מהתוצאות עולה כי הכאב הממוצע לאחר ניתוח עמד על 1.9 עם טיפול בגישה Intrascalene, 2.3 עם חסם עצבי על-בריחי ו-2.0 עם חסם עצבי רום-שכמתי. התוצא העיקרי, הבדל ממוצע במדדי כאב בין גישה Supraclavicular אל מול Intrascalene עמד על 0.4 (P=0.088 להעדר-נחיתות) ובהשוואת גישה Suprascapular אל מול Intrascalene ההבדל עמד על 0.1 (p=0.012 להעדר נחיתות).

תוצאי סיום משניים הצביעו על צריכה דומה של אופיואידים, עם שימור טוב יותר של הנפח המתחלף (Vital Capacity) בגישת טיפול רום-שכמתי קדמי (90%) וטיפול בגישה על-בריחית (76%), בהשוואה לטיפול בגישה Intrascalene (67%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי גישה רום-שכמתית לחסימה עצבית אינה נחותה, בהשוואה לגישה Intrascalene, בניתוחי כתף ארתרוסקופיים מג’וריים.

Anesthesiology. 2018;129(1):47-57

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה