אורתופדיה-פיזיותרפיה

Prednisolone במינון נמוך מעכב הדרדרות Rheumatoid Arthritis (מתוך Arthritis Rheum)

משני מחקרים חדשים עולה כי תוספת Prednisolone במינון נמוך לטיפול DMARD (Disease Modifying AntiRheumatic Drug) מקטין את הנזק למפרק בחולים עם Rheumatoid Arthritis (RA) בשלב מוקדם, במהלך תקופה של שנתיים, ומעלה את שיעורי הרמיסיה.

מחקרים קודמים שבחנו את השימוש במינון נמוך של Prednisolone העלו תוצאות מעורבות, ונותר לבדוק אם התגובה המוקדמת נמשכת מעבר לששת החודשים הראשונים.

במחקר הראשון, החוקרים אספו חולים עם Arthritis פעילה, במשך פחות משנה.במחקר נכללו 116 חולים שטופלו ב- Prednisolone במינון 7.5 מ”ג ליום, בשילוב עם DMARD (Sulfalazine או Methotrexate), ו-126 טופלו ב-DMARD בלבד.

לאחר שנתיים, חציון השינוי במדדים הרדיולוגים (Sharp) עמד על 1.8 בקבוצת Prednisolone, ו-3.5 בקבוצה שלא טופלה ב- Prednisolone (P=0.019). גם השינויים במדד ארוזיות היו נמוכים יותר באופן משמעותי בקרב מטופלי Prednisolone (0.5, לעומת 1.5, P=0.019).

רמיסיה של המחלה, שהוגדרה כ-DAS28<2.6, נרשמה ב-55.5% ו-32.8% מהמטופלים, בהתאמה (P=0.0005). 5 נבדקים בקבצת Prednisolone פרשו מהמחקר בשל תופעות לוואי (סכרת, פרוטאינוריה, Striae, ו-Ecchymoses, עליה במשקל והופעה קושינגואידית).

הממצאים תומכים בשימוש ב- Prednisolone במינון נמוך, כתוספת ל-DMARD בחולי RA בשלב מוקדם.

במחקר השני, החוקרים חילקו 166 חולים לטיפול ב- Prednisolone במינון 5 מ”ג ליום, או פלסבו. החולים טופלו בנוסף ב-Methotrexate או זריקות זהב.

בסיום 24 החודשים, ממוצע מדד רדיולוגי (Ratingen) היה 1.2 בקבוצת Prednisolone, ו-4.3 בקבוצת הפלסבו (P=0.006).

מבדיקת היעילות קלינית, שנמדדה לפי מדד Thompson, מדד Visual Analog Pain Score ומשתנים אחרים, נראה כי היא גבוהה יותר בקרב מטופלי Prednisolone, אך ההבדל לא השיג חשיבות סטטיסטית. 13 מטופלי Prednisolone ו-8 מטופלי פלסבו השיגו רמיסיה קלינית.

לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות במספר תופעות הלוואי, למרות שמטופלי Prednisolone העלו בממוצע 5 ק”ג, בהשוואה ל-0.3 ק”ג בקבוצת הפלסבו.

החוקרים מסכמים כי מינון אורלי יומי של 5 מ”ג Prednisolone, כתוספת לטיפול DMARD, הוריד את ההתקדמות הרדיוגרפית בחולי RA בשלב מוקדם, ברמת סיכון מתקבלת.

עם זאת, העורך ד”ר הריס, מאוניברסיטת סטנפורד, כותב כי השימוש המוקדם בגלוקוקורטיקואידים מעכב את התקדמות המחלה, אך מספק מעט יתרונות, ותופעות לוואי יופיעו בטיפול בקורטיקואידים במשך יותר מחצי שנה, אפילו במינון נמוך, פרט להזרקות תוך מפרקיות שקולות.

הוא מוסיף, כי עד לתקופה זו, היעילות הגוברת של DMARD תשתלט על העבודה ותהיה האחראית העיקרית להקלה בתסמינים וכניסה לרמיסיה של המחלה.

Arthritis Rheum 2005;52:3324-3325,3360-3379.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה