רפואת ריאות

ערכי סף של בדיקת תפקודי ריאות מסייעים בניבוי אשפוזים ותמותה של חולי COPD (מתוך JAMA)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי היחס בין מדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) ו-FVC (Forced Vital Capacity) של מתחת ל-0.70 הינו ערך הסף האופטימאלי לאבחנה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) בעלת חשיבות קלינית ולניבוי אשפוזים ותמותה על-רקע מחלת הריאות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את היכולת של מספר ספי FEV1:FVC לנבא אשפוזים ותמותה על-רקע מחלת ריאות חסימתית כרונית. הם התבססו על נתוני NHLBI (National Heart, Lung, and Blood Institute) ואספו נתונים אודות משתתפים בגילאי 45-102 שנים, אשר נכללו במאגר בין 1987-2000 והיו במעקב עד שנת 2016.

התוצא העיקרי של המחקר היה משלב אשפוזים ותמותה על-רקע מחלת ריאות חסימתית כרונית.

מבין 24,207 מבוגרים במדגם (גיל ממוצע בעת הגיוס של 63 שנים, 54% נשים), נתוני מעקב מלאים לאחר 15 שנים היו זמינים אודות 11,077 משתתפים (77%). במהלך חציון מעקב של 15 שנים, 3,925 משתתפים אובחנו עם אירוע הקשור למחלת ריאות חסימתית כרונית במהלך מעקב של 340,757 שנות-אדם (שיעורי היארעות של 11.5 ל-1,000 שנות-אדם), כולל 3,563 אשפוזים על-רקע מחלת הריאות ו-447 מקרי תמותה על-רקע מחלה זו.

יחס FEV1:FVC האופטימאלי לזיהוי סיבוכים על-רקע מחלת ריאות חסימתית כרונית (0.71, C-statistics = 0.696) לא היה שונה משמעותית מהסף המקובל בהנחיות (0.70), אך היה מדויק יותר מהסף התחתון של הנורמה לפי משוואת ה-Global Lung Initiative (LLN, הבדל של 0.034).

החוקרים כותבים כי ערך סף של 0.70 ליחס FEV1:FVC זוהה כערך שזיהה בצורה הטובה ביותר חולים בסיכון לאשפוזים או תמותה, גם כאשר נבחן בתתי-קבוצות שונות ובמודלים מתוקנים.

לסיכום, הגדרת חסימת זרימת האוויר כיחס FEV1:FVC של מתחת ל-0.70 מאפשרת לזהות בצורה טובה סיכון לאשפוזים או תמותה על-רקע מחלת ריאות חסימתית-כרונית.

JAMA. Published online June 25, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה