שני מחקרים חדשים שמתפרסמים ב-CELL ע”י פרופ’ אלינב ופרופ’ סגל ממכון וייצמן מערערים את הגישה המקובלת כיום לפיה צריכת פרוביוטיקה במיוחד במקביל לנטילת אנטיביוטיקה יש תועלת , ובכל מקרה אין לשימוש בפרוביוטיקה תופעות לוואי או סיכון כלשהו.
בכתבה בנושא ב”הארץ” אומר פרופ’ סגל : “אנו מציעים להתאים תכשירים פרוביוטיים למטופלים באופן אישי, או במקרים מסוימים, לשקול טיפולים כמוהשתלת צואה“
במחקר שבחן שימוש בפרוביוטיקה לאחר אנטיביוטיקה , בהשוואה לאי נטילת פרוביוטיקה או להשתלת צואה נמצא שמתן הפרוביוטיקה עיכבה את שיקום המיקרוביום במעי לאחר חצי שנת מעקב. בקבוצה שעברה השתלת צואה המיקרוביום השתקם באופן מיידי, ובאלה שלא השתמשו באף אמצעי, הושג שיקום המיקרוביום לאחר כחודש. במחקר השני שנערך ביחד פרופ’ זמיר הלפרן, מנהל חטיבת גסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב, נדגם הרכב החיידקים במערכת העיכול של 25 מתנדבים באמצעות שימוש באנדוסקופיה וקולונוסקופיה. לאחר מכן, 15 מתנדבים הוקצו לקבוצה שבה המשתתפים נטלו פעמיים ביום כמוסות פרוביוטיקה הכוללות 11 זנים של החיידקים הנפוצים, ולקבוצה שטופלה בפלצבו. 10 משתתפים נוספים לא קיבלו טיפול כלל. ממצאי הבדיקות שנעשו במהלך ובתום הטיפול הראו כי הייתה שונות גדולה באופן “התיישבותם” של החיידקים במעי בין המשתתפים: בקבוצה אחת ,”המתמידים”, התאקלמו חיידקי הפרוביוטיקה, ולעומת זאת בקבוצה שניה, “המתנגדים”, נפלטו החיידקים מדרכי העיכול. ע”פ איפיון שנעשה על שתי הקבוצות החוקרים טוענים כי ניתן לחזות מראש השתייכות כל משתתף לכל אחת מהן על פי בדיקת ההרכב הבסיסי של החיידקים במערכת העיכול וביטוי גנים בתאי המעי. המשמעות לדעת החוקרים היא שיש להתאים טיפול פרוביוטי לכל אדם, ולא להשתמש בו באופן גורף זהה לכולם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!