עיניים

השוואת ההשפעה על לחץ תוך-עיני של מעכבי VEGF שונים (מתוך כנס ARVO)

מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-ARVO (Association for Research in Vision and Ophthalmology), עולה כי בחולים הנוטלים טיפול במעכבי VEGF תתכן ירידה קטנה בלחץ תוך-עיני לאורך הזמן, אך ישנם הבדלים מינימאליים בין Aflibercept (אייליה), Ranibizumab (לוסנטיס) ו-Bevacizumab (אווסטין).

החוקרים כללו במחקר 23,282 משתתפים עם ניוון מקולארי גילי ניאו-וסקולארי, בצקת מקולארית סוכרתית או BRVO/CRVO (Branch Retinal Vein Occlusion/Central Retinal Vein Occlusion) עם בצקת רשתית, שטופלו לפחות בזריקה אחת לעין ימין שלBevacizmuab, Aflivercept או Ranibizumab לאורך שנתיים.

החוקרים התמקדו בשלוש תת-קבוצות: כל החולים, חולים עם ניוון מקולארי גילי בלבד וחולים שלא קיבלו טיפול במשך שנה ומעלה בתחילת המחקר. הם לא כללו במחקר חולים שטופלו בלפחות שני סוגים של זריקות.

החוקרים חישבו אצ השינוי בלחץ תוך-עיני לפני הזריקה ועם הזריקה האחרונה במרווח של לפחות שנה מאוחר יותר. בכל תתי הקבוצות של חולים עם כל התרופות תועדה ירידה קטנה בלחץ התוך-עיני, בין 0.04- מ”מ כספית ל-0.45- מ”מ כספית. בהשוואת שלוש התרופות, הלחץ התוך-עיני היה גבוה יותר בעיניים לאחר טיפול ב-Bevacizumab, בהשוואה ל-Aflibercept ו-Ranibizumab, אם כי ההבדלים היו קטנים. דפוסים אלו נותרו לאחר הוצאת חולים עם גלאוקומה וחולים שהשלימו ניתוח קטרקט במהלך המחקר.

תקנון לערפלנים (גיל, מגדר, גזע, מספר זריקות מעכבי VEGF, היסוטריה של גלאוקומה, ניתוח זגוגית, ניתוח קטרקט לאחר זריקה והלחץ התוך-עיני לפני הזריקה, הלחץ התוך עיני הסופי, בהשוואה ל-Bevacizumab, עמד על 0.43- עם Afliberfept ועל 0.40- בחולים עם ניוון מקולארי גילי ועל 0.107 באלו שלא קיבלו טיפול קודם.

הלחץ התוך-עיני הסופי, בהשוואה ל-Bevacziumab, עם Ranibizumab עמד על 0.14- בכל החולים; 0.09- בחולים עם ניוון מקולארי גילי ו-0.12 בחולים שלא קיבלו טיפול קודם.

מתוך כנס ARVO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה