עיניים

אישה עיוורת חזרה לראות לאחר השתלת שן-קרנית (הודעת בילינסון)

הודעת בילינסון

בבילינסון ולראשונה בישראל: ציפי בללי, אשה שסבלה ממחלה של הקרנית שגרמה לה לאבד את הראייה, חזרה לראות בעקבות ניתוח נדיר מאוד ומורכב המבוצע במרכזים בודדים בעולם, ביניהם בי”ח בילינסון. במהלך הניתוח הייחודי, הרופאים השתילו בעינה של ציפי שן שנעקרה מפיה ולתוכה הוחדרה קרנית מלאכותית העשויה מחומר פלסטי. בעקבות ההשתלה החדשנית, ציפי חזרה לראות!

ההליך הנדיר, שכלל שני ניתוחים שארכו 8 שעות כל אחד, בוצע ע”י רופאי מערך עיניים בשיתוף עם רופא מהמחלקה לכירורגיית פה ולסת בבילינסון, שנסעו ללמוד את השיטה במרכז מוביל בשוויץ. מומחי עיניים ופה ולסת מביה”ח האוניברסיטאי בשוויץ הגיעו ארצה כדי לקחת חלק בניתוח.

“השתלת שן בעין” – איך זה עובד?   ההליך הרפואי OOKP ((Osteo-Odonto-Keratoprosthesis כולל 2 ניתוחים, שנערכים בהפרש של מספר חודשים.

הניתוח הראשון עקירת שן והחדרת קרנית מלאכותית לתוכה ליצירת יחידת שן-קרנית. השתלת השן עם הקרנית בלחי של המטופלת.

בניתוח הראשון, בוצעה כריתה של חלק מהלסת הכולל עצם, שן ורקמת חניכיים. לאחר מכן ביצעו פיסול של חלק הלסת שנכרת, על פי צורת וגודל העין, וקדחו חור זעיר בשורש השן, בקוטר 3 מ”מ. לחור זה הרופאים החדירו קרנית מלאכותית עשויה מחומר פלסטי. כך יצרו הרופאים מעין יחידה של שן-קרנית, אותה יוכלו בהמשך להשתיל בעין הפגועה.

היתרון שבשימוש בשן כבסיס, במקום בטבעת קשיחה (כפי שנעשה בהשתלת קרנית מלאכותית רגילה), הוא שהגוף מזהה את השן כגוף עצמי ולא כגוף זר ולכן לא דוחה אותו ולא פולט את השתל.

בהמשך השתילו הרופאים את יחידת השן-קרנית שיצרו בלחי של ציפי, באזור שמתחת לעפעף, במטרה שתייצר כלי דם חדשים. כך נוצרת אספקת דם ליחידת השן-קרנית שממשיכה להיות רקמה חיה, גם לאחר השתלתה בעין.

השן-קרנית הושארה בלחי של ציפי במשך 3 חודשים.   

הניתוח השני הוצאת יחידת “שן-קרנית” מהלחי של המטופלת והשתלתה בעין הפגועה

בניתוח השני, שבוצע 3 חודשים אחרי הראשון, הוציאו הרופאים את יחידת השן-קרנית מהלחי של ציפי, עם כלי הדם שנוצרו סביבה. בניתוח מורכב, שארך כ-8 שעות, “ניקו” הרופאים את עינה הפגועה של ציפי כהכנה להשתלה. בשלב הסופי, השתילו את היחידה עם הקרנית המלאכותית בעינה.

ד”ר איתן לבני, אחראי שירות הקרנית במערך עיניים בבילינסון, ומי שהוביל את הניתוחים: “ניתוח זה שמור לחולים במחלות קרנית קשות להם לא ניתן להשתיל קרנית מן החי והם למעשה עיוורים לגמרי בשתי העיניים. עד כה בישראל – לחולים אלו לא הייתה תקווה כיוון שלא הייתה דרך להשיב את ראייתם. כיום בניתוח זה אנו יכולים, פשוטו כמשמעו, להחזיר ראייה טובה לעיוורים אלו. ניתוח זה הוא מאתגר ביותר ודורש ידע רב, וכמובן שהוא מורכב ומסוכן . אך תוצאותיו לרוב מצוינות. אני חש סיפוק אדיר שהצלחנו להחזיר לציפי את הראייה, כנגד כל הסיכויים! זה שווה את כל השעות הרבות שנדרשו ללימוד ההליך, לתכנון קפדני שלו ולביצוע באופן מקצועי ומוצלח. נמשיך לבצע ניתוחים כאלו לאנשים עיוורים שסובלים ממחלות קרנית קשות ואינם מתאימים להשתלה רגילה.”

ד”ר יפתח יסעור, מנהל תחום הפלסטיקה של העין (אוקולופלסטיקה) והמרכז לגידולי עיניים במערך העיניים בבילינסון: ” הליך שכולל “לגדל” שן בתוך לחי, להכניס לתוכה קרנית מלאכותית ולהשתיל אותה בעין דורש התארגנות והיערכות ברמה של “מבצע צבאי”. נפלאות גוף האדם, בשילוב עם רפואה ברמה הגבוהה ביותר, וצוות שלא מוכן לוותר, מייצרים שיא חדש ביכולות שלנו לתת מענה לאנשים הסובלים ממחלות קרנית קשות. לכבוד היה לי להיות חלק מהצוות המסור והנחוש שביצע את ההליך“.

ד”ר דרור אלון, סגן מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסת בבילינסון: “אני שמח וגאה להיות חלק מצוות שביצע הליך שנשמע כמעט בדיוני אך החזיר לאשה עיוורת את היכולת לראות. זו המשמעות של להיות פורץ דרך, לחשוב מחוץ לקופסא ולהשתמש במיומנויות וביכולות שלנו עד לקצה.”

פרופ’ אירית בכר, מנהלת מערך עיניים בבילינסון: “זוהי שיטה ייחודית ומורכבת ביותר, המבוצעת במרכזים רפואיים בודדים בעולם. כמרכז מוביל ופורץ דרך, חוד החנית בתחום השתלות קרנית בארץ, התחלנו במערך העיניים בבילינסון לבצע את הניתוח.

ניתוח זה הינו הפתרון היחידי עבור מטופלים הסובלים מבעיות קרנית קשות, להם לא ניתן להציע השתלת קרנית סטנדרטית. אני שמחה וגאה לעמוד בראש מערך בעל יכולת להוציא לפועל תהליך מורכב שכזה, ויותר מכל, על כך שמעתה נוכל להרחיב את מעגל האנשים שנוכל להציל מעיוורון. זוהי שליחותינו.”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מודל לימוד מכונה מסייע בזיהוי תסמונת Long QT Syndrome (מתוך JAMA Cardiol)

    מודל לימוד מכונה מסייע בזיהוי תסמונת Long QT Syndrome (מתוך JAMA Cardiol)

    מודל לימוד מכונה הוכח כיעיל יותר בזיהוי תסמונת Long QT Syndrome מולדת על-בסיס בדיקת אק”ג במנוחה, בהשוואה למדידה ידנית של מרווחי QT ע”י מומחים להפרעות קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology. החוקרים כותבים כי תסמונת Long QT Syndrome הינה מחלת תעלת יונים בלב המלווה בסיכון מוגבר לסינקופה, טכיקרדיה עלייתית, […]

  • אמבוליזציה של הרחם עשויה למנוע צורך בכריתת רחם בנשים עם דימום לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology)

    אמבוליזציה של הרחם עשויה למנוע צורך בכריתת רחם בנשים עם דימום לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology עולים שיעורי הצלחה גבוהה לאמבוליזציה של עורק הרחם בשליטה בדימום לאחר-לידה ומניעת צורך בכריתת רחם בנשים רבות עם דימום לאחר לידה. אמבוליזציה של עורק הרחם הינה פרוצדורה זעיר-פולשנית הכוללת הזרקת חלקיקים קטנים החוסמים זמנית את זרימת הדם לעורקי הרחם. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות טיפות עיניים של מולקולה קטנה לטיפול במחלות כלי דם של הרשתית (מתוך הודעת חברת Exonate)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות טיפות עיניים של מולקולה קטנה לטיפול במחלות כלי דם של הרשתית (מתוך הודעת חברת Exonate)

    חברת Exonate הודיעה על תוצאות מוצלחות במחקר בשלב 1b/2 להערכת בטיחות וסבילות טיפול ב-EXN407, מולקולה קטנה לטיפול מקומי במחלות כלי דם של הרשתית, דוגמת רטינופתיה סוכרתית ובצקת מקולארית סוכרתית. המומחים מסבירים כי EXN407 הינה מולקולה קטנה המעכבת את Serine-Arginine Protein Kinase-1, הניתנת בצורת טיפות עיניים פעמיים ביו ומכוונת באופן סלקטיבי לאיזופורמים של VEGF העשויים להוביל […]

  • ניוון מקולרי גילי (JAMA, CME)

    ניוון מקולרי גילי (JAMA, CME)

    מחלת ניוון מקולרי גילי (Age Related Macular Degeneration, AMD) היא מחלה של הרשתית, המשפיעה בהדרגה על המקולה, האזור המרכזי ברשתית האחראי על חדות הראייה. ההשלכות של ניוון מקולרי גילי מתקדם כוללות ליקוי ראייה חמור, המשפיע באופן משמעותי על פעילויות יומיומיות כגון קריאה וזיהוי פרצופים. הסקירה מתוך ה-JAMA עוסקת באפידימיולגיה, פתופיזיולוגיה, האבחון והטיפול במחלה.

  • האם בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחנה של זיהומי אוזניים? (JAMA Pediatrics)

    האם בינה מלאכותית עשויה לסייע באבחנה של זיהומי אוזניים? (JAMA Pediatrics)

    חוקרים פיתח כלי חדש המבוסס על בינה מלאכותית לזיהוי מקרים של דלקת אוזן תיכונה על-פי סרטוני בדיקה אוטוסקופית. במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics הם מדווחים כי כלי זה עשוי לשפר את האבחנה של זיהומי אוזניים במרפאות ראשוניות. במסגרת המאמצים לפתח את הכלי החדש, החוקרים התבססו על סרטוני בדיקות אוטוסקופיות של עור התוף כפי שתועדו […]

  • כלים מבוססי טלפון חכם מסייעים בטיפול בחולים עם גלאוקומה (מתוך כנס מטעם ה-American Glaucoma Society)

    כלים מבוססי טלפון חכם מסייעים בטיפול בחולים עם גלאוקומה (מתוך כנס מטעם ה-American Glaucoma Society)

    מכשירי טלפון חכמים מהווים כלי נפוץ ושימושי מאוד העשוי לסייע לרופאים לטפל טוב יותר בחולים ולסייע לחולים לטייב את הטיפול בעצמם, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Glaucoma Society. מבין האפליקציות הנפוצות ביותר בשימוש, אפליקציית Doximity Dialer מאפשר לרשום מספר טלפון במרפאה ממכשיר פרטי של רופא מטפל. באופן זה, ניתן להשלים שיחת טלפון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה