גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית הינה אחת מהסיבות השכיחות ביותר לפגיעה בלתי הפיכה בראיה בעולם כולו. מצב זה פוגע בערך ב- 73.6 מיליוני אנשים ברחבי העולם כולו, וב- 2.2 מיליונים בארצות הברית. כיום, כל הטיפולים התרופתיים והניתוחיים המוכחים מכוונים להפחית את הלחץ התוך עייני, למרות שיש חולים שמידרדרים לעיוורון למרות קבלת טיפול מכסימלי. לכן, קיים צורך בגישה טיפולית חדשה בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית. בדיקת הקשר בין הגלאוקומה לתרופות סיסטמיות הנלקחות על ידי החולים, לטיפול במחלות שלא קשורות לגלאוקומה, יכולה לספק מידע שעשוי להוביל לפיתוח טיפולים חדשים. אם תימצא תרופה סיסטמית הקשורה להתקדמות גלאוקומה, הדבר יוכל להוביל לטיפול חדש בגלאוקומה או לפיתוח של תרופות שישנו את המסלולים הביולוגיים הקשורים להתפתחות גלאוקומה. מידע כזה עשוי גם לעזור לקלינאים המטפלים בחולים שיש להם גלאוקומה בנוסף למחלות אחרות. בנוסף לכל זה, מציאת קשר חדש בין טיפול תרופתי כלשהו לבין גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית עשוי להצביע על מסלולים ביולוגיים לא ידועים עד כה המובילים להתפתחות גלאוקומה, ולקדם מחקר חדש בנושא זה. ניתן להשוות ממצאים כאלה לממצאים של מחקרים מבוססי אוכלוסייה על הקשר בין תרופות סיסטמיות לבין הלחץ התוך עייני שבוצעו בעבר באוכלוסיות בריאות. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבחון קיום קשר בין תרופות סיסטמיות לבין גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית על פי בסיס הנתונים של תביעות לביטוחי בריאות.
החוקרים היו מארצות הברית ואנגליה, מהמכונים של נוברטיס למחקר ביו-רפואי בקיימברידג’, מסצ’וסטס, מ- KMK Consulting Inc שבמוריסטאון, ניו ג’רסי, מחברת נוברטיס בהנובר במזרחית שבניו ג’רסי, ומ- NIHR Biomedical Research Centre של בית החולים לעיניים מורפילדס ו- UCL Institute of Ophthalmology בלונדון. במחקר נכללו סך הכול 6130 מקרים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית שעברו ניתוח לטיפול בגלאוקומה ואלה הושוו  ל- 30650 אנשים בקבוצת הביקורת שעברו ניתוחי ירוד ללא אבחנה של גלאוקומה, היסטוריה של טיפול בגלאוקומה, או קבלת תרופות לגלאוקומה. ההשוואה בוצעה תוך התאמה של גיל, מגדר ואזור מגורים. במחקר נבדקו התרופות שנטלו החולים במשך חמש השנים שלפני הניתוח עבור הגלאוקומה, או ניתוח הירוד, ובוצעה רגרסיה לוגיסטית לצורך הערכת הקשר עם מצב הגלאוקומה פתוחת הזווית, באופן נפרד עבור כל תרופה גנרית, וקבוצות התרופות שניתנו בלפחות אחוז אחד מקבוצת הביקורת.  ההערכה הותאמה לגיל, מגדר, אזור המגורים, מצב התעסוקה, סוג תכנית הביטוח הרפואי, והמספר הכללי של תרופות שנלקחו. התוצא העיקר היה קשר בין תרופה כלשהי או קבוצת תרופות לבין גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית.
הגיל המדיאני של המשתתפים היה 72 שנים ו- 52 אחוזים מהם היו נשים. נבדקו הקשרים בין גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית לבין 423 קבוצות תרופות ו- 1763 תקופות גנריות, ובוצעו סך הכול 2186 בדיקות סטטיסטיות של גילוי מתאם בין גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית לבין קבוצות התרופות והתרופות הגנריות השונות. נמצא ש- Selective serotonin reuptake inhibitors  היו קשורים באופן חזק לסיכון מופחת של גלאוקומה פתוחת זווית. התרופה המשמעותית ביותר בקבוצה זו הייתה citalopram. לעומת זאת ה- Calcium channel blockers היו קשורים באופן חזק לסיכון מוגבר של גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, והתרופה המשמעותית ביותר בקבוצה זו הייתה amlodipine.
מסקנת החוקרים הייתה שהמידע הנוכחי מצביע על קשר אפשרי בין מעכבים סלקטיביים של קליטה מחדש של סרוטונין ושל חוסמי תעלות הסידן לבין גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית במצב המצריך טיפול ניתוחי. דרוש מחקר נוסף כדי להעריך טוב יותר את מהותם של הקשרים בין מטבוליזם הסרוטונין ושל תעלות הקלציום לבין גלאוקומה, או כדי לקבוע אם קשרים אלה נובעים משינויים בצורת הטיפול בתרופות אלה.

Zheng W, P. Dryja TP, Wei Z, Song D, Tian H, Kahler KH, Khawaja AP
Systemic Medication Associations with Presumed Advanced or Uncontrolled Primary
Open-Angle Glaucoma
Ophthalmology 2018;125:984-993