עיניים

מניעת קוצר ראייה ועוצמת האור בסביבה החיצונית באוכלסיית ילדים בגיל בית ספר/ פרופ’ מרדכי רוזנר

השכיחות העולה של קוצר ראייה  גרמה לכך שקוצר ראייה הפך להיות נושא חשוב בבריאות הציבור. במזרח אסיה קוצר הראייה מתקדם במהירות בקצב של בערך דיופטר אחד בשנה בילדים בגיל בית ספר, כך שעד כ- 24 אחוזים מהמבוגרים הצעירים הינם עם קוצר ראייה גבוה. השכיחות של קוצר ראייה בטיוואן היא 20 עד 30 אחוזים בילדים בגיל 6 עד 7 שנים, ועד 84 אחוזים בגיל בית ספר תיכון. מצד שני נמצאה שכיחות נמוכה בהרבה של  קוצר ראייה, של 1.6 אחוזים עד 1.9 אחוזים בערים בסין בילדים בגילאים דומים. אחת הסיבות לשכיחות הפחותה של קוצר ראייה בסין עשויה להיות הטיפול הקפדני יותר בציקלופלגיה בילדים בסין. יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את המינון המיטבי של טיפול בציקלופלגיה בילדים במזרח אסיה. באופן כללי, כשמופיע קוצר ראיה בילד צעיר, הוא יתקדם עד סוף גיל ההתבגרות. הופעה של קוצר ראייה בגיל צעיר יותר תהיה מלווה בהתקדמות מהירה יותר ולאורך זמן רב יותר של קוצר ראייה, וכתוצאה מכך סיכון גבוה יותר להתפתחות קוצר ראייה גבוה מאד בגיל מתקדם יותר. קוצר ראיה גבוה, הגבוה מחמש דיופטריות, מלווה בשכיחות מוגברת של ירוד, גלאוקומה, היפרדות רשתית, נאווסקולריזציה כורואידלית, דגנרציה מקולרית ועיוורון. כיום, מקולופתיה של קוצר ראייה הינה הגורם המוביל לעיוורון בטיוואן, ביפן ובסין. לכן, אסטרטגיה שמטרתה לדחות את גיל התחלת התפתחות קוצר ראייה הינה חשובה והכרחית כדי להפחית את שכיחות קוצר ראייה גבוה בדורות הבאים. לאחרונה הוכיחו שילדים שמבלים זמן רב יותר בפעילות בחוץ הינם עם שכיחות מופחתת של קוצר ראייה. בהתבסס על מידע משאלונים נראה היה שבערך 10 עד 14 שעות בשבוע של פעילות בחוץ יכולות לבטל את תוספת קוצר הראייה הנובעת מכמות מוגברת של עבודה לקרוב או של קוצר ראייה של ההורים. אולם, למרות שחשוב לעודד ילדים לבצע פעילות בחוץ בהפסקות מלימודים, לחשיפה ישירה לשמש יש השפעות שליליות מבחינה בריאותית כמו התפתחות גידולי עור. קיים צורך לבדוק באופן אובייקטיבי את הזמן הנדרש לפעילות בחוץ כדי להפחית את השכיחות של התפתחות קוצר ראייה. במחקר קודם נמצא שהשתתפות במשך שנה בתכנית “Recess Outside Classroom program ” שהמליצה שילדים יבלו את ההפסקות שלהם בחוץ, בערך 80 דקות מדי יום, יכולה להפחית בערך בחצי את ההיארעות של קוצר ראייה לאחר שנה אחת בלבד (8.4 אחוזים לעומת 17.7 אחוזים). לאחרונה, מחקר הראה שתוספת של 40 דקות ביום של פעילות בחוץ בשעות בית הספר הייתה מלווה בהפחתת קוצר ראייה כעבור שלוש שנים (30.4 אחוזים לעומת 39.5 אחוזים). עד עתה לא נבדקה בשיטות אובייקטיביות וכמותיות, ההשפעה של זמן השהייה בחוץ ועוצמת קרינת השמש בזמן השהייה בחוץ על התפתחות קוצר ראייה.  בהתבסס על הגורם המגן העיקרי שהוא פעילות בחוץ, וגורם הסיכון העיקרי שהוא זמן ממושך של עבודה לקרוב, כמו קריאה, ציור, כתיבה וצפייה במסכים, פותחה תכנית המחקר the school-based Recess Outside Classroom Trial 711 (ROCT711) . מטרת תכנית זו הייתה להגדיל את זמן הפעילות בחוץ של ילדי בית ספר, הכולל הפסקות מחוץ לכיתה, שעורי בית לביצוע בחוץ, ומטלות נוספות בחוץ. במחקר הנוכחי נבדק בטיוואן, כיצד משפיעה ההשתתפות בתכנית על התפתחות קוצר ראייה ועל שינוי באורך אקסיאלי של העין בילדי בית ספר בגילאים 6 עד 7 שנים. נעשה שימוש במד קרינת אור כדי למדוד באופן אובייקטיבי את עוצמת האור ואת משך זמן השהייה בו כדי לאמת את הקשר בין זמן השהייה בחוץ לבין התפתחות קוצר ראייה.

החוקרים היו מטיוואן, ממחלקות העיניים של בתי החולים של Chang Gung University College of Medicine , של מחלקת השיניים של Kaohsiung Chang Gung Memorial Hospital ו- Chang Gung University College of Medicine , מהמנהל לקידום בריאות של משרד הבריאות והרווחה  שבטאיפאי, טיוואן, מהמכון לבריאות הציבור של בית הספר לרפואה של National Yang-Ming University , מבית החולים Cheng Hsin General Hospital ומבית הספר לרוקחות של Kaohsiung Medical University . המחקר היה מרובה אזורים, מבוקר ואקראי. המחקר השתתפו 693 ילדי בית ספר בכיתה א מ- 16 בתי ספר. 267 מהם היו בקבוצת ההתערבות ו- 426 בקבוצת הביקורת. בשלב ראשון בוצעה רנדומזציה של 24 בתי ספר שחולקו באופן אקראי כשייכים לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת, אך חמישה בתי ספר בקבוצת ההתערבות ושלושה בתי ספר בקבוצת הביקורת יצאו מהמחקר בשלב ההתחלתי. בקבוצת ההתערבות הונהגה שהייה מחוץ לכיתות בהפסקות למשך עד 11 שעות בשבוע. הנתונים שנאספו כללו תוצאות בדיקת עיניים, תוצאות של רפרקציה ציקלופלגית, מדידות של אורך אקסיאלי בשיטה ללא מגע, רישום של עוצמת האור, רישומי יומן ושאלונים. התוצא העיקרי היה השינוי באורך האקסיאלי של העיניים והאקויולנט הספירי של הרפרקציה לאחר שנה, וכן מידת ומשך החשיפה לאור בחוץ.

התוצאות היו שקבוצת ההתערבות הייתה עם התפתחות קוצר ראייה מופחת באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת ועם הגדלה פחותה באופן משמעותי של האורך האקסיאלי של העיניים (0.35 דיופטריות לעומת 0.47 דיופטריות ו- 0.28 מ”מ לעומת 0.33 מ”מ), והפחתה של 54 אחוזים בסיכון להידרדרות מהירה של קוצר הראייה. ההשפעות המגנות מפני התפתחות קוצר ראייה היו משמעותיות הן בקרב ילדים ללא קוצר ראייה וילדים עם קוצר ראייה בהשוואה לקבוצות הביקורת. בהתייחס לשהייה של לפחות 11 שעות בשבוע בחוץ עם חשיפה לאור בעוצמה של  1000 לוקס או יותר, בקבוצת ההתערבות נכללו יותר ילדים מאשר בקבוצת הביקורת. ילדי בית ספר שבילו יותר זמן בחוץ מהזמן שבילו בבית הספר (יותר מ- 200 דקות), היו עם פחות התקדמות של קוצר ראייה.

מסקנת החוקרים היא שהתכנית לעידוד לשהייה בחוץ בבית הספר, הפחיתה באופן משמעותי את התקדמות קוצר הראייה בילדים ללא קוצר ראייה ועם קוצר ראייה. חשיפה לאור חזק בעת שהייה בחוץ כנראה שאיננה הכרחית כדי למנוע התקדמות קוצר ראייה, ומספיקה לצורך זה גם שהייה בחוץ באור בעוצמה יחסית נמוכה, כמו במסדרונות או בצל עצים.

Wu P-С, Chen CT, Lin K-K, Sun C-C, Kuo C-K, Huang H-M, Poon Y-C, Yang M-L, Chen C-Y, Huang J-C, Wu P-C, Yang I-H, Yu H-J, Fang P-C, Tsai C-L, Chiou S-T, Yang Y-H

Myopia Prevention and Outdoor Light   Intensity in a School-Based Cluster Randomized Trial

Ophthalmology 2018;125:1239-1250

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה