אונקולוגיה

חדשות

מאגרי מידע

שיפור הישרדותי משמעותי עם טיפול ב-Olaparib בסרטן שד עם מוטאציית BRCA (מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO)

להצטרפות אנשי מקצוע לשירות

מגזין ג'ורנאל מס': 748

ביה"ס האינטרנטי לניהול סרטן המעי הגס

אתרי ארגונים נוספים

לאתר האיגוד לאונקולוגיה

26/04/2018 גליון

06/06/2017

דפי בית של אנשי מקצוע ונותני יעוץ בוידאו

E-Med

לכניסה לאינדקס מרכזי
המידע והשירות של אימד

סיכום דיוני מקרה מרתקים, לקט המחקרים המובילים, הרפואה בהיסטוריה, ועוד..

לגליונות המגזין לחצו כאן

סיסמא (ת.ז./רשיון):

שכחת סיסמה?

אנו שמחים להזמינכם לקורס מטעם האיגודים לאונקולוגיה ורפואת משפחה בנושא ניהול סרטן המעי הגס. הקורס מזכה ב-14 נקודות התעדכנות מטעם המועצה המדעית של הר"י.

ניהול אקדמי: ד"ר איילה הוברט
לכניסה לביה"ס

תחקיר הדמנציה של אי-מד: האם ניתן למנוע שילוש של מס' המקרים עד 2050 ?

אנו שמחים להביא לפניכם את ממצאי התחקיר אודות דמנציה. השאלה המרכזית היא : הצפי הוא להכפלה של פי 3 במס' המקרים עד שנת 2050 (כלומר כ-150 מיליון איש ברחבי העולם). האם ניתן באמצעות התערבות מתאימה להקטין תחזית חמורה זו ? מסקנת התחקיר : יש מקום לאופטימיות אך הדרך קשה וארוכה.. בתחקיר: ראיון עם פרופ' דויד טנה - יו"ר האיגוד הנוירולוגי מסקנות והמלצ...

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology) עולה כי Olaparib (לינפארזה) הינו אפשרות חדשה לטיפול בנשים עם סרטן שד גרורתי שלילי ל-HER2 וחיובי למוטאציית BRCA, העשוי להביא לשיפור משמעותי בהישרדות ללא-התקדמות, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

התרופה מאושרת כבר לשימוש בסרטן שחלות חיובי ל-BRCA וכעת צפוי לקבל אישור לטיפול בסרטן שד עם מוטאציית BRCA. בשל הפגם הבסיס בתיקון דנ"א, תאי סרטן עם מוטאציות BRCA פגיעים במיוחד לטיפולים המכוונים ל-PARP (Poly-Adenosine diphosphate-Ribose Polymerase).

מחקר OlympiaAid הינו מחקר אקראי בשלב 3, להשוואת היעילות והבטיחות של Olaparib אל מול טיפול כימותרפי בתרופה יחידה (לפי בחירת הרופא) בנשים עם סרטן שד גרורתי, חיובי ל-HER2 ומוטאציית BRCA.

מדגם המחקר כלל 302 נשים שחולקו באקראי לטיפול ב- Olaparib במינון 300 מ"ג פעמיים ביום (205 נשים) או לטיפול סטנדרטי (92 נשים), שכללו טיפול ב-Capecitabine, Vinorelbine או Eribulin.

בנקודת הזמן בה בחנו החוקרים את הנתונים, 94 נשים (45.9%) בקבוצת הטיפול ב- Olaparib ו-46 נשים (47.4%) בקבוצת הטיפול הכימותרפי הלכו לעולמן, עם חציון זמן עד מוות של 19.3 חודשים לעומת 19.6 חודשים. ההישרדות הכוללת לא הייתה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות (יחס סיכון לתמותה של 0.90).

משך ההישרדות ללא-התקדמות המחלה היה ארוך יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Olaparib לעומת טיפול כימותרפי (7 חודשים לעומת 4.2 חודשים). שיעורי תגובה אובייקטיבית היו גם כן טובים יותר עם Olaparib (59.9% לעומת 28.8%).

בנשים בהן חלה התקדמות במחלה במהלך המעקב, שהמשיכו לטיפולים אחרים, תועד מרווח זמן ארוך יותר עד להתקדמות גם תחת הטיפול הבא שניתן להן, במידה וחולקו באקראי לטיפול ב- Olaparib. לממצאים אלו חשיבות רבה מאחר וקיים חשש מפני הישנות הממאירות בצורה עמידה יותר ולא כך היה בפועל.

חציון הזמן מההקצאה האקראית עד להתקדמות שניה או תמותה לאחר התקדמות ראשונה עמד על 13.2 חודשים בנשים תחת Olaparib, בהשוואה ל-9.3 חודשים באלו שטופלו בכימותרפיה סטנדרטית (יחס סיכון של 0.57).

בנשים שטופלו ב- Olaparib תועדו גם פחות אירועים חריגים. שיעור אירועים בדרגה 3 ומעלה עמד על 36.6% בקבוצת Olaparib לעומת 50.5% תחת טיפול כימותרפי. אנמיה, בחילות, הקאות, עייפות, כאבי ראש ושיעול היו נפוצים יותר בנשים תחת Olaparib, בעוד שנויטרופניה, אריתרודיסאסתזיה ועליה באנזימי כבד היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול הכימותרפי.