בנשים עם DCIS (Ductal Carcinoma In Situ) בסיכון נמוך לא צפויה הישנות מחלה לאחר ניתוח משמר שד, אך טיפול קרינתי עשוי להפחית את הסיכון הנמוך עוד יותר, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך כנס ASTRO (American Society for Radiation Oncology).
מדגם המחקר כלל 629 נשים, עם חציון מעקב של 12.4 שנים. הנשים במחקר חולקו באקראי לקבוצת טיפול קרינתי לכל השד עם מינונים סטנדרטיים או לקבוצת מעקב. השימוש בטמוקסיפן למשך חמש שנים היה אפשרי. ההקצאה האקראית נערכה בין 1999-2006 ובשנת 2015 פורסמו נתוני הביניים לאחר שבע שנים.
בניתוח הנתונים הנוכחי, 76% מהמשתתפות היו לאחר-מנופאוזה. גודל הגידול עמד על 0.60 ס”מ; 61% מהגידולים היו בגודל של עד 0.5 ס”מ. גידולים בדרגה 1 זוהו ב-44% מהמשתתפות; גידולים בדרגה 2 זוהו ב-56% האחרות. החוקרים מדווחים כי 58% מהמשתתפות בקבוצת טיפול קרינתי נטלו טיפול בטמוקסיפן, זאת בהשוואה ל-65% מאלו בקבוצת ההשוואה.
שיעורי ההיארעות המצטברים של הישנות מקומית עמדו על 2.8% עם טיפול קרינתי לכל השד, לעומת 11.4% בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.26, p=0.001). שיעורי ההיארעות המצטברים של הישנות מקומית פולשנית עמדו על 1.5% עם טיפול קרינתי, בהשוואה ל-5.8% בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.34, p=0.016).
מניתוח רב-משתני עלה כי רק טיפול קרינתי (יחס סיכון של 0.25) וטיפול בטמוקסיפן (יחס סיכון של 0.50) נקשרו עם הישנות מקומית מופחתת. גורמים דוגמת גיל (מתחת ל-50 או 50 שנים ומעלה) וגודל גידול פתולוגי לא ניבאו הישנות מקומית או הישנות מקומית-פולשנית. כצפוי, לא תועדו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בכל הנוגע להישרדות כוללת, הישרדות ללא-מחלה, או טיפול בדמות כריתת שד.
זהו המחקר הראשון להערכת טיפול קרינתי בלבד לאחר ניתוח בנשים עם מחלה בסיכון נמוך. הממצאים עשויים לסייע רבות בדיונים בין המטופלות והרופאים אודות הסיכון, התועלת ודרגת הנוחות של המטופלת עם ובלי טיפול קרינתי.
מתוך כנס ה-ASTRO
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!