שני מחקרים חדשים בשלב II, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Oncology, מספקים עדויות נוספות לבסיס העדויות התומך במשלב קרינתי עם טיפול אימונותרפי כנגד סרטן ערמונית גרורתי מסוג NSCLC (Non-Small Lung Cancer).

במחקר PEMBRO-RT נכללו 76 חולים עם NSCLC  גרורתי, אשר חולקו באקראי לטיפול ב- Pembrolizumab (קיטרודה) במינון 200 מ”ג/ק”ג כל שלושה שבועות בלבד (40 חולים), או בשילוב עם קרינה בשלוש מנות של 8 Gy לאתר גידול יחיד (36 חולים). המחקר כלל משתתפים ללא תלות במצב PD-L1.

לאחר 12 שבועות שיעורי התגובה הכוללים עמדו על 18% עם Pembrolizumab בלבד, לעומת 36% עם הטיפול המשולב (p=0.07). למרות שיפור זה, המחקר לא הצליח לענות על תוצא הסיום העיקרי מאחר והשיפור היה קטן מזו שהוגדר מראש וכלל שיפור מ-20% בקבוצת הביקורת ל-50% בקבוצת ההתערבות.

שיעורי בקרת מחלה לאחר 12 שבועות היו טובים יותר משמעותית בחולים בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה לטיפול ב-Pembrolizumab בלבד (64% לעומת 40%, P=0.04). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במונחי הישרדות ללא-התקדמות (6.6 לעומת 1.9 חודשים, יחס סיכון של 0.71, p=0.19) או הישרדות כוללת (15.9 לעומת 7.6 חודשים; יחס סיכון של 0.66, P=0.16).

כאשר החוקרים בחנו בנפרד את החולים עם גידולים שליליים ל-PD-L1 זוהתה תועלת משמעותית לטיפול המשולב בכל הנוגע להישרדות ללא-התקדמות מחלה (יחס סיכון של 0.49, p=0.03) והישרדות כוללת (יחס סיכון של 0.48, p=0.046). עם זאת, החוקרים מציינים כי יש לקחת בחשבון את המספר הקטן של חולים שהגיבו לטיפול. לא תועדה תועלת לטיפול קרינתי מבחינת הישרדות ללא-התקדמות או הישרדות כוללת בחולים עם גידולים חיוביים ל-PD-L1.

במחקר השני, שנערך ע”י צוות חוקרים מפנסילבניה, החוקרים מצאו כי מתן Pembrolizumab לאחר טיפול אבלציה מקומית בין אם בצורת ניתוח או קרינה סטריאוטקטית בחולים עם NSCLC וגרורות בודדות, לווה בעליה של כמעט פי שלוש בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות, בהשוואה לשיעורים שתועדו בביקורות היסטוריות. בחולים עם גידולים המבטאים PD-L1 תועדה מגמה של שיפור שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות מחלה לאחר 24 חודשים.

מדגם המחקר כלל 51 חולים עם NSCLC ועד ארבעה אתרי גרורות, אשר השלימו טיפול אבלציה מקומי. בתוך 4-12 שבועות, 45 חולים החלו טיפול ב- Pembrolizumab כל 21 ימים, למשך שמונה מחזורים. בהעדר התקדמות המחלה או השפעות רעילות, ניתן היה להמשיך בטיפול למשך 16 מחזורים.

לאחר חציון מעקב של 25 חודשים, חציון ההישרדות ללא-התקדמות המחלה לאחר טיפול אבלציה היה ארוך כמעט פי שלוש בחולים תחת טיפול ב- Pembrolizumab לאחר אבלציה, בהשוואה לביקורות היסטוריות (19.1 לעומת 6.6 חודשים, p=0.005) והתוצאות היו דומות כאשר החוקרים בחנו את ההישרדות ללא-התקדמות מחלה מתחילת טיפול ב- Pembrolizumab.

מרבית החולים שרדו לאחר שנה (90.9%) ולאחר שנתיים (77.5%). תוצאות ההישרדות הכוללת עדיין מוקמות ודרוש מעקב נוסף אחר החולים.

JAMA Oncology 2019

לידיעה ב-MedPage Today