מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין
חשיפה ארוכת טווח לליתיום במי השתיה עשויה להיות קשורה עם ירידה בשכיחות של דמנציה. כך על פי מחקר שפורסם ב JAMA Psychiatry באוגוסט 2017.
מחקרים קודמים על חיות ועל בני אדם הציעו כי ליתיום במינונים טיפוליים עשוי לשפר יכולות קוגניטיביות וזיכרון ולהפחית את הסיכון לדמנציה במטופלים עם מחלה ביפולרית המטופלים בתרופה זו. מחקר זה בדק האם שכיחות הדמנציה באוכלוסייה הכללית משתנה עם חשיפה ארוכת טווח לליתיום הקיים במינונים זעירים במי השתיה. ליתיום משפיע על מסלולים עצביים הקשורים גם במחלות נוירודגנרטיביות, ולכן הקשר ביניהם מתקבל על הדעת.
מחקר דני זה הינו מחקר מקרה-ביקורת (case control), מבוסס אוכלוסייה, אשר בדק נתונים גאוגרפים מוניציפלים אודות התושבים וכן נתונים של הרכב המים (וספציפית את רמת הליתיום במים) באיזור מגוריהם של תושבים בגילאים 50-90 עם אבחנה של דמנציה באשפוז או במרפאות ראשוניות. הנתונים נאספו בין ה-1 בינואר 1970 ועד 31 בדצמבר 2013. אותם הנתונים נבדקו והשוו לתושבים דנים תואמים גיל ומין וללא אבחנה של דמנציה, ביחס של 10:1. התוצא הראשוני שנבדק היה אבחנה של דמנציה. תוצאים משניים היו דמנציה מסוג אלצהיימר ודמנציה ווסקולרית.
במחקר השתתפו 73,731 בקבוצה הנחקרת (עם אבחנה של דמנציה), ו 733,653 בקבוצת הביקורת. הגיל הממוצע היה 80.33. חשיפה לליתיום במי השתיה היתה נמוכה יותר באופן מובהק סטטיסטי אצל המטופלים עם אבחנה של דמנציה (ממוצע רמת הליתיום במים היה 11.5µg/L) ביחס לקבוצת הביקורת (ממוצע 12.2 µg/L, p< 0.001). הקשר לא היה לינארי: לעומת מטופלים שנחשפו לרמת ליתיום של 2-5 µg/L, היארעות הדמנציה היתה נמוכה באופן מובהק סטטיסטית במטופלים שנחשפו לרמת ליתיום של > 15 µg/L, (IRR 0.83, CI 0.81-0.85, p<0.001), והיתה נמוכה באופן לא מובהק סטטיסטית ביחס לחשיפה של 10.1-15.0 µg/L (IRR 0.98, CI 0.96-1.01, P=0.17). היארעות הדמנציה דווקא עלתה במטופלים שנחשפו לרמה של 5.1-10.0 µg/L. (IRR 1.22, CI 1.19-1.25, p<0.001). דפוס דומה נמצא גם בהתייחסות לתוצאים של מחלת האלצהיימר ודמנציה וסקולרית.
החוקרים מסיקים כי חשיפה לליתיום במי השתיה עשויה להיות קשורה עם שכיחות נמוכה של דמנציה, בצורה לא לינארית. עם זאת, הם מוסיפים ומסייגים, לא מן הנמנע כי ערפלנים סביבתיים אחרים אשר לא נבדקו עשויים היו להשפיע על שכיחות הדמנציה.
הערת המערכת: יש להתייחס לתוצאות המחקר בזהירות. ערפלנים רבים אשר לא נחקרו עשויים היו להשפיע על בריאותם הקוגניטבית של המשתתפים. בל גם נשכח שהשתנות התוצאות לא היתה לינארית. עבור חשיפה לרמה של 5.1-10 µg/L התוצאות אף היו הפוכות השכיחות של דמנציה היתה גבוהה יותר! בכל מקרה, מחקרים רבים יצטרכו עוד להתבצע לפני שליתיום יוכל להינתן כטיפול או מניעה לדמנציה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!