מאת נעה גינזבורג BSc

מחקר חדש זה שבחן את הטיפול ב- Varenicline(צ’מפיקס, פייזר) בהשוואה לשימוש במדבקת ניקוטין (NRT)  במעשנים הסובלים מהפרעות התמכרות או SUD (substance use disorders) מדווח כי לוארניקלין היה אפקט גדול יותר בהשגת הימנעות מעישון בקבוצת מטופלים זו.

החוקרים ביקשו לבדוק מהי ההשפעה של וארנקלין ו-NRT על מידת ההצלחה של הימנעות מעישון במשך שלושה חודשים (כיעד מחקר ראשוני) וכן על מידת ההצלחה בהימנעות מעישון לאחר -3,6 חודשים בהתאמה למידת ההתמדה בטיפול, וכן לבחון את ההשלכות הקשורות לחזרה לעישון או שימוש בחומרים ממכרים אחרים.

החוקרים בחנו גם אם היתה ירידה בהשפעה של התרופות בשל היסטוריה של דכאון מג’ורי (MDD) וכן את מידת  ההתמדה בטיפול לאורך זמן.

המחקר מצא כי לתרופת Varenicline השפעה חיובית על הסיכוי להימנעות  מעישון במשך שלושה חודשים במטופלים עם בעיית התמכרות המעוניינים להפסיק לעשן, ביחס לאלו שהשתמשו במדבקת NRT. החוקרים מדווחים כי לאפקט זה לא היה קשר להיסטוריה של דכאון במטופלים.

מדובר במחקר כפול סמיות, מבוקר ואקראי שרובד (כלומר נעשתה התאמה ע”פ משתני המשתתפים) על פי היסטוריה של דכאון מג’ורי, מין ותלות בניקוטין, עם משך מעקב של 3 ו-6 חודשים. במחקר השתתפו 137 מעשנים בוגרים, המטופלים עבור SUD, שמשך הימנעותם מעישון היה קצר יותר מ-12 חודשים. 77 מתוכם קיבלו varenicline ו-60 טופלו ב-NRT. (12 שבועות של varenicline במינון של 2 מ”ג ליום (לאחר שבוע הרצה במינון עולה) , או מדבקה במינון של 21 מ”ג ליום (שירד אחר כך ל-7 מ”ג ליום).

החוקרים מדדו את מידת ההצלחה בהימנעות מעישון במשך שבוע, לאחר שלושה חודשים כיעד מחקר עיקרי. בהמשך בחנו  את היעד הזה (ה-( point-prevalence abstinence כשישיה חודשים מתחילת המחקר.
בנוסף נבחנה גם הכמות ותדירות העישון או שימוש בחומרים ממכרים אחרים לאחר 3 -6 חודשים מתחילת המחקר, וכן את מידת ההימנעות מעישון בעת נטילת התרופה בפועל  , וכן את מידת ההצמדות לטיפול והופעה או נוכחות של סימפטומים של דכאון. 

הממצאים לגבי מידת ההימנעות מהעישון נבדקו שנית תוך התייחסות למידת ההצמדות לטיפול, והתיחסות להצמדות לטיפול כמשתנה מסביר .

החוקרים מצאו כי ההשפעה על מידת הימנעות מעישון לאחר שלושה חודשים מתחילת המחקר הייתה עם P < 0.065 ללא משתנה מסביר (Bayes factor 3.35, תומך היטב באפקט) וזו הייתה שונה באופן מובהק כאשר נלקחה בחשבון מידת ההיענות לשני סוגי הטיפול לגמילה מעישון ( עבור varenicline, 13%; עבור NRT, 3%. יחס הסיכויים OR) ) להצלחה בגמילה עמד על פי 4.81 , 95% confidence interval (CI), 1.00, 23.13, p<0.05) לטובת וארניקלין.

החוקרים מציינים כי הפער של פי 3 בסיכוי לגמילה בין הטיפולים לאחר 6 חודשים מתחילת המחקר לא היה מובהק. 

ההשפעה של הטיפול התרופתי על הימנעות מעישון לאורך זמן הייתה מובהקת סטטיסטית (P < 0.05), והציגה תלות בין מידת ההצמדות לנטילת הטיפול וסטטוס העישון בתחילת המחקר (OR = 6.40, 95% CI = 1.00, 40.93). הפער בין התרופות בהשפעה על המנעות מעישון נרשם רק במטופלים שהציגו התמדה (של 77% או מעל ) בנטילת הטיפול (P < 0.02) . החוקרים לא  מצאו כי נטילת התרופות השפיעה על שתיה של משקאות חריפים, שימוש בסמים או תסמיני דכאון.

לסיכום, המחקר מצא כי לתרופת Varenicline השפעה חיובית מובהקת על הסיכוי להימנעות  מעישון במשך שלושה חודשים במטופלים עם בעיית התמכרות המעוניינים להפסיק לעשן, ביחס לאלו שהשתמשו במדבקת NRT. להשפעה זו לא נמצא קשר להיסטוריה של דכאון במטופלים הללו.

Addiction. 2017 Oct;112(10):1808-1820. doi: 10.1111/add.13861. Epub 2017 Jul 4.