הודעת המרכז הרפואי זיו:

‘מרפאה פסיכיאטרית דחופה’ השנייה בישראל לטיפול בילדים ובני נוער אובדניים נפתחה במרכז הרפואי זיו בצפת

ד”ר אורי יצקר בכנס בנושא אובדנות בבני נוער: הסדרה הפופולרית בקרב בני נוער המשודרת בנטפליקס ’13 סיבות מדוע’ מציגה לצערי התאבדות כפתרון אפשרי אטרקטיבי ולגיטימי לבעיות גיל ההתבגרות, תוך הצגת ההתאבדות במעטפת מושכת

מרפאה פסיכיאטרית דחופה, הראשונה בבית חולים כללי והשנייה בארץ בכלל, נפתחה במרכז הרפואי זיו בצפת. המרפאה השנייה ממוקמת בביה”ח שלוותה ובקרוב תיפתח אחת בביה”ח שניידר. המרפאות הוקמו בכדי לתת מענה מיידי בהתערבות דחופה וקצרת מועד למקרי אובדנות בקרב ילדים ובני נוער.
בכנס מקצועי, שנערך השבוע במרכז הרפואי זיו בנושא אובדנות בילדים ובני נוער, בהשתתפות
ד”ר בן אפרים הפסיכיאטר המחוזי בצפון, שיראל הרוש-עזרן אחראית התכנית הלאומית במחוז הצפון למניעת התאבדות ובכירים מתחום הרווחה וממשרד החינוך, נדונו סוגיות אקוטיות בתחום האובדנות וההתמודדות עם סוגיות נפשיות המאפיינות את גיל הנעורים, כמו כן, הוצגו מחקרים חדשים בנושא אובדנות שהתקיימו בארה”ב. זמני החשיפה לניו מדיה ורשתות חברתיות ועוד.

ד”ר אורי יצקר, מיוזמי הכנס, פסיכיאטר בכיר ומנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער במרכז הרפואי זיו אמר, כי קיימת חשיבות רבה להעלאת המודעות לנושא האובדנות בקרב בני נוער, נושא שהנו כה מהותי להורים, לחברה ולאנשי המקצוע, בכדי לעשות את המרב למניעת מצבי אובדנות. על פי הדו”ח האחרון של משרד הבריאות בנושא אובדנות והתאבדות בישראל עולה, כי אחוז המתאבדים בקרב בני נוער מתחת לגיל 15 נמצא במגמת עלייה והכפיל עצמו בשנים האחרונות. “מדובר בהתאבדות ולא בניסיונות התאבדות, מה שמדאיג ומטריד אף יותר. הדו”ח מראה, כי כשליש מניסיונות ההתאבדות בקרב גברים, הנם בחורים צעירים בגילאים 18-21. במקביל, רמת התחלואה והסימפטומים הנלווים למצבי דכאון עלתה אף היא בשנים האחרונות. נקודה חיובית העולה מהדו”ח ירידה של 30% בשיעור ההתאבדות הממוצע לגיל באזור הצפון, תוך שמירה על המיקום השני הכי נמוך מכלל האזורים בארץ אחרי ירושלים רבתי”, אמר ד”ר יצקר והוסיף, כי המשימות של ילדים ובני נוער כיום הפכו מסובכות בהרבה מאשר בעבר, שכן הקו החד משמעי המבדיל בין הבית, בית הספר ופעולות הפנאי, כבר לא קיים למעשה והגבולות בין המרחבים השונים היטשטשו. “נער או נערה יכולים להיות בביתם, בחדרם ועדיין להיחשף לעלבונות, השפלה או שאר מצבים חברתיים גוררי מצוקה ולחץ, המתממשים דרך קבוצות הוואטסאפ והרשתות החברתיות. הטכנולוגיה שינתה לחלוטין את המציאות מכפי שהייתה פעם. ההתעללות וההצקות הן בעוצמות גבוהות, שכן אין עימות מול אדם ממשי, דבר המעודד הסלמה של השיח. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלטכנולוגיה העכשווית גם צדדים חיוביים בדמות מקורות ידע ותמיכה עבור הצעירים” אומר ד”ר יצקר.

כמו כן, נידון בכנס נושא חשיפה מוגברת של צעירים ובני נוער, לתכנים המעודדים פגיעה עצמית והתאבדות, כמו למשל: נטפליקס: “13 סיבות מדוע”, שבשבוע הבא (18/5) תשודר העונה השנייה  סדרת הטלוויזיה הפופולרית. מגזין הפסיכיאטריה האמריקאי הנחשב, JAACAP (Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry), פרסם לאחרונה מאמר ‘התאבדות בני נוער: ליבוי אש משבר בריאות הציבור’, המצביע על קשר בין שידור סדרת הדרמה המצליחה של נטפליקס: “13 סיבות”, שהוגדרה כתכנית הנצפית ביותר בארה”ב, לבין עלייה במקרי התאבדות וניסיונות אובדניים בקרב בני נוער אמריקאים. בפרקי העונה השנייה שיעלו לשידור בימים הקרובים,

ימשיך להיחשף סיפורה של תלמידת תיכון שהחליטה לשים קץ לחייה והיא מצביעה על הסיבות והאנשים האשמים בכך, חלקם נערים ונערות ואחרים, המבוגרים שסביבה, ביניהם יועץ בית הספר. המאמר מציג את ההסכמות בקרב מומחים עולמיים מתחום הפסיכיאטריה, כיצד ראוי להציג במדיה הפופולרית התאבדות מבלי לגרור “הדבקה” ו”העתקה” של המקרים המוצגים ומראה כיצד בסדרה המצליחה והמדוברת נעשה בדיוק ההיפך. הסדרה מציגה התאבדות כפתרון אפשרי, אטרקטיבי ולגיטימי לבעיות, תוך הצגת התאבדות  במעטפת  מושכת עם סמלים של חיי נצח, הגשמת פנטזיית, הנקמה דרך הפגיעה העצמית, מוטיבים מקובלים של דרמת נעורים עם שחקנים יפי תואר, מוזיקה פופולרית וכד’.
“בני נוער שטופלו במרכז הרפואי זיו בצפת לאחר ניסיונות אובדניים או פגיעה עצמית מסוגים שונים, מדברים על הסדרה של נטפליקס ומתייחסים למעשיה של הנערה כאל פתרון לגיטימי”, מזהיר ד”ר יצקר.

ד”ר אילה אורי, פסיכיאטרית בכירה לילדים ונוער במרפאת מתבגרים והמרפאה להתערבות דחופה במרכז הרפואי זיו הציגה בכנס מחקר אמריקאי חדש שהתבצע על ידי 5 חוקרים מאוניברסיטת סאן דיאגו ואוניברסיטת פלורידה (התפרסם במגזין של החברה האמריקאית לפסיכולוגיה APS)) שבדק את הסיבות לעליית אחוז המתאבדים בקרב בני נוער, הנסיקה בסימפטומים דיכאוניים, הפרעות הקשורות להתאבדות ושיעורי התאבדות בקרב מתבגרים, עקב הארכת הקשר בין שימוש במדיה. החוקרים עקבו אחרי חצי מיליון מתבגרים, לאורך שנות ההתבגרות והשוו בין שלושה דורות- דור ה-  X(ילידי 65-79), דור ה- Y (ילידי 80-94) ודור ה- i (95-2002). מהמחקר עולה, כי בקרב מתבגרים (13-18) בארה”ב בשנים 2010-2015 חלה עלייה בדיכאון (33%), באובדנות (12%) ובמספר מקרי ההתאבדות (31%).
“מתבגרי דור ה-i לעומת דורות קודמים, מבלים זמן רב יותר בבהייה מול מסכי האינטרנט. העלייה במקרי ההתאבדות מגיעה לאחר כמה עשורים, בהם הייתה יציבות ואף מגמת ירידה. העלייה נרשמה יותר בקרב בנות מאשר בבנים. בנוסף, קיים סיכוי גדול יותר ב-34% לאובדנות בקרב המשתמשים במכשירים אלקטרוניים, שלוש שעות ויותר ביום, שפיתחו תסמינים אובדניים, מאשר בני נוער שגלשו רק שעתיים או פחות ביום. מי שלא הצליח להתנתק גם חמש שעות ומעלה, עלה הסיכון לכדי 48%”, אמרה ד”ר אורי וסיכמה: “דור ה- i סובלים יותר מבעיות של בריאות הנפש, לעומת דור ה-Y ודור ה-X. בעיקר הבנות. גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתאבדות הנו בידוד חברתי. כמו כן, הולכים ומצטברים נתונים מחקריים, כי זמן חשיפה ממושך למדיה החדשה, משפיע על בעיות נפשיות ואובדנות”.

אובדנות מתייחסת לרצף מחשבות והתנהגויות שבקצה שלהן מתקיים הניסיון האובדני. בקרב ההפרעות הפסיכיאטריות קיימים מצבים רבים המעלים סיכון אובדני: דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת התנהגות, הפרעת אכילה, התמכרות לסמים ולאלכוהול והפרעת חרדה. כמו כן, נמצא קשר בין התנהגות אובדנית למאפיינים אישיותיים מסויימים ובהם: תוקפנות-אימפולסיבית, ערך עצמי נמוך, פרפקציוניזם, חוסר תקווה, דרכי התמודדות לא אדפטיביות ומאפיינים אחרים.

גורמי סיכון סביבתיים הינם בעלי חשיבות רבה במיוחד בהקשר של התאבדות צעירים ובני נוער, כמו  גורמים משפחתיים, חברתיים וקשיים בלימודים. ככל שמערכות התמיכה והשייכו?ת חלשות יותר, כך גובר הסיכוי שהמתבגר ימצא עצמו בתחושה של “אין מוצא” וייגרר להתנהגות אובדנית. במידה והורה נתקל בהתנהגות מטרידה של ילדו, חשוב מאוד שיפנה לגורם מייעץ או מטפל.