חיפוש מתקדם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
Journal Club
Epocrates
e-MedTV
CME
MESS
iStudy
ADR
עלוני תרופות
חדשות
השמנה בגיל 18 והסיכון ל-Psoriatic Arthritis (מתוך Arch Dermatol)
מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת יולי של Archives of Dermatology עולה קשר בין השמנת-יתר בגיל 18 ובין סיכון מוגבר ל-Psoriatic Arthritis (PsA).
לדברי החוקרים, מחקר קודם מצא כי בחולים עם פסוריאזיס מיוזמת UPI (Utah Psoriasis Initiative) ערכי BMI גבוהים, בהשוואה לביקורות. לאור לקשר המורכב בין השמנה ופסוריאזיס, החוקרים ביקשו לבחון אם השמנה מעלה את הסיכון ל-PsA במדגם גדול יותר של חולי פסוריאזיס. כמו כן, הם בחנו את הקשר בין גורמי סיכון קליניים אחרים ל-PsA כמו גם המאפיינים הקליניים ובין השמנה.
במדגם מתנדבים שכלל 943 משתתפים עם פסוריאזיס, שאובחנו ע"י רופא עור ולקחו חלק ביוזמת UPI מנובמבר 2002 עד אוקטובר 2008, החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר בין השמנה ובין PsA. הם התייחסו לגיל בעת הופעת פסוריאזיס, ערכי BMI בהווה, מין, היסטוריה משפחתית של פסוריאזיס, המעורבות החמורה ביותר אי-פעם של שטח הגוף, תופעת Koebner ומעורבות ציפורניים. במדגם המחקר, 50.2% היו נשים ו049.8% היו גברים. היעד העיקרי של המחקר היה אבחנת PsA ע"י רופא, כפי שנקבע לפי שאלון למילוי עצמי.
אעפ"י שערכי BMI בגיל 18 ניבאו אבחנת PsA (OR = 1.06, p<0.01) מעל ומעבר למשתנים המבוקרים, ערכי BMI לא היוו גורם מנבא משמעותי ל-PsA, וכך גם סיפור משפחתי של פסוריאזיס. גורמים מנבאים אחרים ל-PsA כללו גיל צעיר בעת הופעת פסוריאזיס (OR = 0.98, p<0.01), מין נקבה (OR = 1.45, p=0.01), מעורבות חמורה יותר של שטח הגוף (OR = 1.01, p=0.04), תופעת Koebner (OR = 1.59, p<0.01) ומעורבות ציפורניים (OR = 1.76, p<0.01).
מהמחקר עולה כי השמנה בגיל 18 מעלה את הסיכון להתפתחות PsA. השמנה מלווה ברמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים הקשורים בפסוריאזיס. מניעה וטיפול מוקדם בהשמנה עשויים להפחית את הסיכון ל-PsA.
מגבלות המחקר כללו חוסר אפשרות לאשר קשר סיבתי בין השמנה ובין PsA; התבססות על דיווח-עצמי לאבחנת ריאומטולוג; והעדר נתונים אודות חומרת המחלה, מעורבות מפרקים, או סיווג PsA. בנוסף, ערכי BMI בגיל 18 לא נמדדו ישירות אלא התבססו על דיווח עצמי אודות הגובה והמשקל.
Arch Dermatol. 2010;146:721-726, 785-788