הערכת ההשפעה של Liraglutide על התפקוד הכלייתי (Diabetes Obes Metab)

כליות


במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity & Metabolism במהלך חודש ספטמבר האחרון דיווחו חוקרים על ממצאי מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו ומוצלב, מהם עלה כי לטיפול ב- Liraglutide(ויקטוזה) השפעה מגנה על הכליות בשילוב עם טיפול מולטיפקטוריאלי, כולל מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין, בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה שיעור גבוה של תחלואה ותמותה לבבית וכלייתית, למרות טיפול מולטיפקטוריאלי. הפחתת קצרת-טווח באלבומינוריה מרמזת להשפעה מגנה על הכליות. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעות הכלייתיות של Liraglutide בשילוב עם טיפול מולטיפקטוריאלי, כולל מעכבי רנין-אנגיוטנסין.

המחקר האקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו ומוצלב,  כלל חולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה פרסיסטנטית (יחס אלבומין:קריאטינין בדגימת שתן של מעל 30 מ”ג/גרם) וקצב פינוי גלומרולארי משוער של לפחות 30 מ”ל/דקה. החולים טופלו ב- Liraglutide במינון 1.8 מ”ג ופלסבו תואם למשך 12 שבועות, בסדר אקראי. תוצא הסיום העיקרי הוגדר כשינוי בקצב הפרשת אלבומין בשתן במהלך 24 שעות.

מדגם המחקר כלל 32 חולים שחולקו באקראי לאחת מקבוצות הטיפול, כאשר 27 חולים השלימו את המחקר. לאחר מתן פלסבו, הממוצע הגיאומטרי של הפרשת אלבומין בשתן במהלך 24 שעות עמד על 199 מ”ג/יממה, קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער עמד על 75 מ”ל/דקה, לחץ הדם במהלך 24 שעות עמד על 145/80 מ”מ כספית וריכוז המוגלובין מסוכרר עמד על 7.7%.

הטיפול ב- Liraglutide הביא להפחתת המוגלובין מסוכרר ב-2.9%  ולירידה של 1.8 ק”ג במשקל הגוף, בהשוואה לפלסבו. יתרה מזאת, הטיפול ב- Liraglutide הביא להפחתת קצב הפרשת אלבומין בשתן ביממה ב-32%, בהשוואה לפלסבו. השינוי בקצב הפינוי הגלומרולארי הממוצע עמד על 5- מ”ל/דקה והשינוי בלחץ הדם הסיסטולי במהלך 24 שעות עמד על 5- מ”מ כספית.

בניתוח רב-משתנים מצאו החוקרים קשר בין השינוי בקצב הפרשת אלבומין בשתן ביממה ובין השינוי בלחץ הדם הסיסטולי במהלך 24 שעות, אך לא זוהה קשר עם השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר, משקל או קצב פינוי גלומרולארי ממוצע.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הנוכחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואלבומינוריה פרסיסטנטית, טיפול ב- Liraglutide בשילוב עם מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין, לווה בירידה משמעותית קלינית בקצב הפרשת האלבומין בשתן ביממה. השפעה זו עשויה לנבוע בחלקה מירידה בלחץ הדם הסיסטולי במהלך היממה, ירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר או רמות רנין ואנגיוטנסין II, והטיפול ב- Liraglutide עשוי לשמש כאפשרות טיפול נוספת למניעת התקדמות מחלת כליות על-רקע סוכרת.

Diabetes Obes Metab 2017; 19(2):239247

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה