במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes Investigation מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, להשוואת היעילות והבטיחות של אינסולין טוג’או (Insulin Glargine 300 U/mL) ואינסולין טרגלודק (Insulin Degludec U100) באמצעות טכנולוגיית FGM (Flash Glucose Monitoring). מהנתונים עלה כי שני התכשירים היו דומים ביעילותם, כאשר היארעות אירועי היפוגליקמיה לילית הייתה נמוכה משמעותית עם טיפול בטוג’או.
מבנה המחקר הינו קרוס-אובר (crossover) רנדומלי, ללא הסמיה, בעל קבוצות מקבילות ושתי תקופות טיפול ומדגם המחקר כלל 24 חולים עם סוכרת מסוג 2, אשר חולקו באקראי לטיפול חד-יומי באינסולין טוג’או (12 חולים) או טרגלודק (12 חולים), אשר ניתנו בשעות הבוקר. תוצאי הסיום העיקריים כללו את אחוז הזמן הממוצע בו ריכוז הסוכר היה בטווח היעד (70-179 מ”ג/ד”ל) ושיעור אירועי היפוגליקמיה (מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל), כפי שנקבע לפי ניטור סוכר בטכנולוגיית פלאש (FGM) במהלך השבוע האחרון של כל תקופה בת שבועיים.
אחוז הזמן בו רמות הסוכר היו נמוכות מ-70 מ”ג/ד”ל לא היה שונה משמעותית בין שני תכשירי האינסולין, אך נמוך באופן נומרי במטופלי טוג’או (0.22% עם טוג’או לעומת 1.58% עם טרגלודק, ללא עדות להבדל מובהק סטטיסטית). אחוז הזמן בו רמות הסוכר בדם היו מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל (היפוגליקמיה חמורה) עמד על 0.01% ו- 0.20%, בהתאמה, ללא הבדל מובהק סטטיסטית, אך עם יתרון נומרי לאינסולין טוג’או. אחוז הזמן עם היפוגליקמיה לילית תחת טיפול בטוג’או היה נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לזה שתועד תחת טיפול בטרגלודק (0.03% ו-0.68%, בהתאמה, p=0.0021).
החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים באחוז הזמן בו רמות הסוכר בדם עמדו בטווח 70-179 מ”ג/ד”ל או עמדו על 180 מ”ג/ד”ל ומעלה.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי אעפ”י שאינסולין טוג’או וטרגלודק דומים ביעילותם כתכשירי אינסולין ארוכי-טווח, הטיפול בטוג’או בטוח יותר בכל הנוגע להיארעות היפוגליקמיה.
J Diabetes Investig 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!