מדווחים חוקרים על נתונים מהם עולה כי השימוש באפידרה (אינסולין פרנדיאלי) לפני הארוחה העיקרית בשילוב עם אינסולין גלרג’ין (אינסולין בזאלי), בחולי סוכרת סוג 2, בגילאי 65 שנים עם סיכון קרדיווסקולארי גבוהה, הוביל לשיפור משמעותית באיזון הגליקמי וסיכון נמוך להיפוגליקמיה חמורה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות והיעילות של משטר אינסולין בזאל-פלוס, עם מתן Insulin Glargine (כאינסולין בזאלי) ו-אפידרה (כאינסולין פרנדיאלי) עם הארוחה העיקרית בקשישים עם סוכרת מסוג 2 וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.
מדובר במחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל 21 מרכזי רפואה פנימית בספרד. המחקר כלל חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם סוכרת מסוג 2, תחת טיפול במשטר בזאל-פלוס לאורך 4-12 חודשים טרם ההכללה במחקר ואבחנה של מחלות לב וכלי דם או כאלו שהיו בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. התוצא העיקרי היה השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר מהתחלת טיפול ב-אפידרה עד לגיוס למחקר.
מדגם המחקר כלל 198 חולים (גיל ממוצע של 74 שנים, 52% גברים). לאחר לפחות ארבעה חודשי טיפול במשטר בזאל-פלוס, שהחל עם תוספת אפידרה, הירידה הממוצעת בריכוז המוגלובין מסוכרר הייתה 1.32% (7.7% לעומת 9% בזמן תחילת הטיפול, p<0.001) וקרוב ל-24% מהחולים השיגו את יעד ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.5-8.0%. יתרה מזאת, רמות הסוכר בדם בצום ירדו משמעותית (190.6 מ”ג/ד”ל לעומת 138.9 מ”ג/ד”ל, p<0.001).
עוד מדווחים החוקרים כי ב-35 חולים (17.7%) תועדה היפוגליקמיה כלשהי במהלך המחקר וכן זוהו שני מקרים (1.01%) של היפוגליקמיה חמורה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות המחקר מעידים כי גישת טיפול בזאל-פלוס, עם Insulin glargine כאינסולין בזאלי ו-אפידרה כאינסולין פרנדיאלי בארוחה העיקרית, עשויה להביא לשיפור משמעותי באיזון רמות הסוכר בדם בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם סוכרת מסוג 2 וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. יתרה מזאת, גישה זו מלווה בסיכון נמוך לאירועי היפוגליקמיה חמורים.
Rev Clin Esp. 2017; 217 (4):201-206
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!