ההשפעה הקרדיווסקולארית והמטבולית של ויטמין D (מתוך Annals of Internal Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון ה-2 במרץ 2010 של ה- Annals of Internal Medicine פורסמו 2 סקירות מערכתיות להערכת היתרונות הקרדיווסקולאריים והמטבוליים של ויטמין D.

החוקרים כותבים כי מצטברות ראיות לכך שויטמין D מעורב בתהליכים פיזיולוגיים נוספים פרט להשפעתו על מטבוליזם העצם. בעבודות קודמות נמצא כי ויטמין D עשוי להשפיע על הסיכון הקרדיווסקולארי, ונערכים מחקרים על מנת להעריך האם מתן תוסף ויטמין D לחולים עם חסר של הויטמין, עשוי לצמצם את התמותה והתחלואה הקרדיווסקולארית.

הסקירה הראשונה נערכה במטרה לבדוק האם קיימות ראיות להשפעה קרדיו-מטבולית של ויטמין D, דוגמת סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם או מחלה קרדיווסקולארית. המחקר נערך כחלק מסקירה רחבה יותר עבור וועדה לבדיקת ההמלצות התזונתיות לצריכת ויטמין D בארה”ב. החוקרים ערכו חיפוש לאיתור מחקרים תצפיתיים ומחקרים אקראיים מבוקרים, שבדקו את ההשפעה של רמות ויטמין D באנשים בריאים על ההיארעות  של יתר לחץ דם, מחלה קרדיווסקולארית, סוכרת ולחץ הדם. החוקרים זיהו 13 מחקרים תצפיתיים ו-18 מחקרים אקראיים מבוקרים המתאימים להיכלל בסקירה.

הם מדווחים כי ב-3 מחקרים תצפיתיים נמצא קשר בין רמות ויטמין D גבוהות ובין סיכון נמוך יותר לסוכרת. עם זאת, לא נצפה קשר שכזה במחקרים האקראיים מבוקרים בנושא. 3 מחקרים תצפיתיים מצאו קשר הפוך בין רמות ויטמין D ובין סיכון להופעה חדשה של יתר לחץ דם. החוקרים ערכו מטה-אנליזה של הנתונים ממחקרים אלו, ומצאו כי הסיכון היחסי (RR) הכולל ליתר לחץ דם במשתתפים עם רמות ויטמין D הנמוכות ביותר היה 1.8 (95% CI 1.3-2.4), לעומת משתתפים עם הרמות הגבוהות ביותר. במחקר תצפיתי נוסף נצפה קשר דומה, אם כי בצורה לא עקבית. במטה-אנליזה שערכו החוקרים על נתוני 10 מחקרים אקראיים מבוקרים, נצפה קשר לא מובהק בין מתן תוסף ויטמין D ובין ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, ולא נצפתה כל השפעה של התוסף על לחץ הדם הדיאסטולי.

7 מחקרים תצפיתיים בדקו את הקשר בין מתן תוסף ויטמין D ותחלואה קרדיווסקולארית. ב-5 מהמחקרים הללו נמצא קשר בין רמות ויטמין D נמוכות ובין סיכון גבוה יותר לאירוע קרדיווסקולארי. החוקרים מציינים כי בשל הטרוגניות רבה לא ניתן היה לערוך מטה-אנליזה של נתוני המחקרים. ב-4 מחקרים אקראיים מבוקרים לא נמצאה למתן תוסף ויטמין D השפעה קרדיווסקולארית.

לאור תוצאות הסקירה מסכמים החוקרים כי ראיות ממחקרים תצפיתיים תומכות בקשר אפשרי בין רמות ויטמין D נמוכות וסיכון מוגבר ליתר לחץ דם ותחלואה קרדיווסקולארית. עם זאת, הקשר בין רמות הויטמין והסיכון לסוכרת אינו ברור בשלב זה, ומחקרים אקראיים מבוקרים לא הדגימו לויטמין D השפעה מובהקת סטטיסטית על התוצאות הקרדיו-מטבוליות.

בסקירה המערכתית השנייה רצו החוקרים לקבוע האם קיים קשר בין מתן תוסף ויטמין D ובין אירועים קרדיווסקולאריים. החוקרים ערכו חיפוש ספרות מקיף לאיתור מחקרים אקראיים מבוקרים או מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים, אשר השוו בין מתן סידן, ויטמין D או שניהם, וכללו נתונים על התוצאות הקרדיווסקולאריות. בסקירה נכללו מחקרים שפורסמו בשפה האנגלית על משתתפים בוגרים.

לאחר החיפוש הראשוני איתרו החוקרים 1,484 תקצירים רלוונטיים, מהם נסקרו במלואם 296 מאמרים, ונבחרו לסקירה 17 מאמרים, כולל 9 מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים ו-8 מחקרים אקראיים מבוקרים. החוקרים מציינים כי המחקרים שנכללו לא הגדירו תוצאות קרדיווסקולאריות כיעדי המחקר הראשוניים.

5 מחקרים תצפיתיים בדקו את ההשפעה של מתן תוסף ויטמין D לחולים עם מחלת כליות, והדגימו ירידה עקבית בשיעור האירועים הקרדיווסקולאריים בחולים אלו. מחקר תצפיתי אחד בדק את ההשפעה של מתן תוסף ויטמין D למשתתפים בריאים, אך החוקרים מציינים כי המחקר לא העריך חשיפה לשמש ואת משך נטילת התוסף. במחקר נמצא כי הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולארית היה נמוך יותר במשתתפים שנטלו ויטמין D, בהשוואה למשתתפים שלא נטלו את התוסף, ללא מובהקות סטטיסטית. 4 מחקרים תצפיתיים אחרים הדגימו קשר בין מתן תוסף סידן למשתתפים בריאים, ובין ירידה קטנה ולא מובהקת בתמותה הקרדיווסקולארית.

החוקרים מוסיפים כי 2 מחקרים אקראיים מבוקרים מצאו קשר בין מתן תוסף ויטמין D ובין ירידה קטנה ולא מובהקת סטטיסטית בתחלואה הקרדיווסקולארית. הם מדווחים כי מחקרים אקראיים מבוקרים שבדקו את ההשפעה של מתן סידן או סידן בשילוב עם ויטמין D, לא הדגימו השפעה עקבית או מובהקת סטטיסטית על התוצאות הקרדיווסקולאריות.

לאור תוצאות הסקירה החוקרים מסכמים כי במשתתפים עם מחלת כליה נמצא קשר חזק בין מתן תוסף ויטמין D ובין ירידה בתמותה הקרדיווסקולארית. ייתכן כי קיים יתרון למתן התוסף במשתתפים בריאים, אך הקשר שנצפה היה חלש. החוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים בנושא, שיכללו יעדי מחקר קרדיווסקולאריים ומינונים מספקים של ויטמין D.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי קיים בסיס תיאורטי להשפעות השונות של ויטמין D, אך הראיות הקיימות לא תומכות במתן התוסף בהיקף רחב לאוכלוסיה הכללית. הכותבים מציינים כי לא ניתן להניח שמתן תוסף ויטמין D הוא בטוח, בייחוד לאור תוצאות מחקרים על מתן של ויטמינים אנטי-אוקסידנטים, ולכן יש להעריך את היתרונות והסיכונים האפשריים של התוסף במחקרים אקראיים מבוקרים.

Ann Intern Med 2010; 152: 307-14

Ann Intern Med 2010; 152: 315-23

Ann Intern Med 2010; 152: 327-29

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן