מאת בעז גנזבורג
בכנס שנערך היום בר”ג הוצגו הנתונים הראשוניים של סקר התקפי הלב של ישראל, ה-ACSIS (ר”ת של Acute Coronary Synsdrom Israeli Survey ) . בהרצאות שהוצגו היום ניתן יהיה להאזין ולצפות בימים הקרובים באתר ה-ACSIS .
הנתונים שבלטו בדיווחים הם:
- מבחינת שיעורי תמותה לשבוע ושלושים יום לאחר האירוע הקורונרי נמשכת מגמת הירידה המשמעותית גם בסקר 2010. מרמות של כ-8-9% תמותה לאחר 30 יום בתחילת העשור, נרשמה ירידה ל-4.2% בלבד.
- גם מבחינת שיעורי סיבוכים מרכזיים הכוללים מוות, אוטם חוזר בשריר הלב או שבץ (MACE) מגמת ירידה יפה מכ-9% בתחילת העשור ל-6% ב-2010.
- נתונים אלה נחשבים לטובים מאוד בהשוואה לסקרים דומים שנערכו באירופה ובארה”ב ומעידים על איכות טיפול גבוהה ב-ACS בישראל.
- הנתון שבו לא היה שיפור, וייתכן שאפילו הרעה הוא בזמן ההגעה מתחילת הסימפטומים ועד הגעה לבית החולים, והוא נותר על סד”ג של כ-180-190 דקות (עם מגמת הרעה בקרב גברים). נתון זה מלמד שיש עדיין צורך בחינוך הקהל להגעה מהירה, רצוי באמצעות אמבולנס, מרגע התחלת הסימפטומים.
- מבחינת הטיפול בזמן האישפוז, נמשכה מגמת הגידול בשיעורי השימוש בצינתור אבחנתי וטיפולי שהגיעו בהתאמה ל-90% ו-80% מהמטופלים בסקר, לעומת המשך ירידה בניתוח מעקפים (CABG) שירד לכ-2% בלבד.
- מגמת שיפור הטיפול התרופתי במהלך האישפוז ובשיחרור נמשכה גם בסקר זה ורוב מוחלט של המטופלים שוחרר עם טיפול באספירין, קלופיגודרל, סטטינים, חוסמי ACE ובתא בלוקרים.
- מבחינת פרופיל המטופלים המגיעים עם פרזנטציה של ACS נראה שיש שיעור גבוה יחסית של מטופלים עם גורמי סיכון (לחץ דם, כולסטרול וכד’) שאינם מטופלים כלל או שמטופלים אך ללא השגת איזון מספק. מעניין לציין גם שלפחות בקרב אלו שאושפזו בפנימיות נמצא שמדד ה-BMI שלהם היה בטווח התקין, אך מימצאי היקף מותן הצביעו על שיעור גבוה של השמנת יתר, מה שעשוי ללמד גם על כך שה-BMI הוא מדד פחות מתאים לחיזוי סיכון לאירוע קורונרי חד.
- קיימת גם נטייה לכך שחלק מהטיפולים וההמלצות בשיחרור אינן מיושמות במלואן בקהילה, ועל רקע זה ניתן לציין גם שיעורים נמוכים יחסית של ביצוע שיקום לב.
- בס’ פרמטרים נמצאה שונות בין המחלקות אם כי בניתוח איזורי, לפחות בין מרכז לצפון נראה שבפרמטרים המרכזיים, כולל התמותה וה-MACE לא היו הבדלים בין המרכז לצפון מה שמעיד על כך שלפחות בתחום הקרדיולוגיה ה”אפלייה” הקיימת בתחומי רפואה אחרים בין המרכז לפריפריה – אינה מתרחשת ורמת הטיפול זהה.
הסקר הנוכחי הוגדר ע”י המציגים בכנס כ”סקר העשור שכן כלל הפעם גם את המטופלים עם אירוע קורונרי חד שאושפזו במחלקות הפנימיות , וכן נאספו נתונים מפורטים אודות מהלך הצינתורים שבוצעו במטופלי הסקר.
יצויין כי סקר 2010 , כמו גם 2008, בוצע כסקר אלקטרוני-אינטרנטי תוך שימוש במערכת שפותחה ע”י e-Med, הלא היא מערכת ה-MESS (ר”ת של Medical Electronic Survey System ) אשר מהווה פלטופרמה לעוד סקרים ורג’יסטרים נוספים של חוגים ואיגודים מקצועיים
בדיון שהתקיים בהמשך נדונו האפשרויות להמשיך להפעיל את הסקר המאוד חשוב הזה, הן במתכונת רג’יסטרי מתמשך, תוך שילוב נתונים שיתקבלו מקופות חולים ויאפשרו בכך לשפר את יכולת הניתוח לגבי פרופיל מטופלי ה-ACS לפני האירוע, ולאחריו לאורך זמן לרבות מידת ההיענות ויישום המלצות הטיפול בשיחרור.
כמו כן הייתה הסכמה על כך שיש מקום להרחיב המאמצים לחינוך הקהל לטובת שיפור זמני ואופן ההגעה מרגע הופעת התסמינים הראשוניים של ACS .
כל הדוברים העלו על נס את תרומתו הרבה של פרופ’ שלמה בכר למפעל ה-ACSIS הפועל כבר משנות ה-90 תחת ניהולו, ואיחלו לו בריאות שלמה.
.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!