קרדיולוגיה

סיקור המושב ”האם אפיקסבן משנה את הפרקטיקה הטיפולית ב-AF ?” המדגים שימוש מושכל בתוצאות מחקרים להתאמת טיפול בחולה האינדבדואלי (מתוך הכנס הבינ”ל ה-8 לט.נ לב)

במסגרת הכנס הבינ”ל השמיני לטיפול נמרץ לב שהתקיים בחודש יוני 2013 בירושלים, התקיים מושב מיוחד זה שכותרתו הייתה כאמור : “האם אפיקסבן משנה את הפרקטיקה הטיפולית בפירפור פרוזדורים ? ”

פתח את המושב פרופ’ בזל לואיס מנהל מערך הלב בבי”ח כרמל, שסקר את האפידמיולוגיה וגורמי הסיכון (כולל הצגה והסבר של CHADS2 ) לפתח פרפור פרוזדורים, וכן את המחקרים הקלינים הגדולים שנעשו בשלוש התרופות החדשות נוגדות הקרישה (דביגטרן, ריברוקסבן, אפיקסבן).

פרופ’ לואיס הדגיש את המימצאים של מחקר ה- ARISTOTLE  אשר הראו ירידה מובהקת גם בשבץ ותסחיפים סיסמטיים וגם בדימומים בהשוואה לוורפרין, וכן גם הפחתה מובהקת בתמותה מכל סיבה. כלומר, בהשוואה לוורפרין השיג למעשה האפיקסבן עליונות מוחלטת בשלושת הפרמטרים המרכזיים והחשובים של שבץ, דימומים, תמותה.

בנוסף הדגיש לואיס את העובדה שהיתרון שהציג אפיקסבן על וורפרין היה בכל תתי הקבוצות שנבחנו, לרבות שיעור הזמן בטווח התראופוטי של וורפרין, גיל, תחלואת רקע, מדד CHADS2 , ועוד.

לואיס אף הציג נתונים השוואתיים משלושת המחקרים המובילים של נוגדי הקרישה החדשים, תוך שהוא מציע להתייחס להשוואות בזהירות..

מכל מקום נראה שאפיקסבן במינון 5 מ”ג פעמיים ודביגטרן במינון הגבוה של 150 מ”ג פעמיים משיגים הפחתה משמעותית יחסית לוורפרין במניעת שבץ .

מבחינת דימומים אפיקסבן ודביגטרן 110 מ”ג מראים ירידה משמעותית יחסית לוורפרין.

לסיום, סקר לואיס בקצרה את ההנחיות העדכניות של ה-ESC והציג את השאלות שנותרו עדיין פתוחות לדיון ומחקר כמו טיפול בדימומים במטופלים בנוגדי הקרישה החדשים, ההתייחסות לפירפור על רקע מסתמיים ואינטראקציות עם תרופות אחרות כמו נוגדי טסיות ואחרות, תוך שהוא מסכם כי ללא ספק האפשרות לטפל בתרופות החדשות נוגדות הקרישה תסייע בשיפור התוצאות הקליניות.

פרופ’ יוסי רוזנמן, מנהל מערך הלב בוולפסון ונשיא האיגוד הקרדיולוגי המשיך תוך שהוא מציג דיון מקרה של אישה בת 82 , עם פרפור קבוע ורמת סיכון גבוהה לאירועים ודימומים שטופלה בוורפרין אך פיתחה דימום והועברה לכן לאספירין והתייצבה.  רוזנמן ניתח את חלופות המשך הטיפול (בין להמשיך עם אספירין, לחזור לוורפרין או לעבור לתרופה נוגדת קרישה מהדור החדש). לאחר ניתוח של החלופות תוך לקיחה בחשבון את ההשפעה על הסיכון לאירועים ולדימומים מסוגים שונים,  הציג רוזנמן את המלצתו ובחירתו עבור חולה זו אפיקסבן במינון 2.5 מ”ג וזאת בשל שילוב של אפקטיביות , בטיחות וסבירות גבוהה לסבילות טובה לטיפול.

פרופ’ עמוס כץ, מנהל מערך הלב בבי”ח ברזילי הציג גם הוא מקרה מורכב לדיון של מטופלת בת 67  עם אבחנה של פרפור מזה כ-5 שנים, עם סיכון מוגבר לדימומים (כץ הדגים השימוש במחשבון הערכת סיכון לדימומים) , והסטוריה של אירוע קורונרי וגורמי סיכון נוספים כמו יל”ד, סוכרת , דיסליפדמיה ועוד.

גם במקרה זה לאחר הפסקה בוורפרין ומעבר לאספירין הציג וניתח כץ את חלופות המשך הטיפול, לרבות נוגדי הקרישה החדשים או פרוצדורה התערבותית תוך שהוא מציג את המימצאים מהמחקרים השונים הרלבנטים למצבה של מטופלת זו . גם במקרה זה מסקנתו של כץ הייתה שהחלופה המועדפת תהיה התחלת טיפול באפיקסבן 5 מ”ג בשל מאזן תועלת/סיכון עדיף.

לסיכום, מושב מדעי מעניין ביותר שהמחיש בצורה טובה מאוד כיצד ניתן ליישם בפרקטיקה היום יומית את המידע הקליני המחקרי תוך התאמתו באופן אישי למטופל הספציפי.

לדף סיקור המושב – הקליקו כאן (צוות רפואי בלבד)

המושב  התקיים ותועד בחסות חברת פייזר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה