קרדיולוגיה

האם יש לצנתר כל מטופל לאחר החייאה בתרדמת, הלב או המוח?/ מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

דפיברילטור

דום לב מחוץ לכותלי בית חולים-OHCA– מהווה בעיה קשה בבריאות הציבור, עם שיעור שחרור בחיים מבית חולים נמוך של כ10%.

הישרדות גבוהה יותר, כ 30-40% נצפתה באלה עם מקצב לב הניתן להיפוך חשמלי ( מקצבVTVF) ותחילת פעולת החייאה מידית, לעומת כ 3% באחרים.

היות ואחת הסיבות העיקריות לOHCAהינו אירוע  כלילי חד, התערבות ורה וסקולריזציה מידית( ר”תEISכEARLY INVASIVE STRATEGY), עשויים אמנם לשפר איסכמיה מיו קרדיאלית (אם יש עדות לSTEMIההנחיה די ברורה, אך גם ללאSTEMIבאק”ג, מודגםCULPRITבצנתור בין 35-58% מהמקרים), מצב המודינמי, ותחזית, מאידךנזק מוחי אנוכסי מהווה סיבה עיקרית לתחלואה בלתי הפיכה ותמותה, והוא מוכתב בעיקר מהנתונים סביב תחילת האירוע והטיפול שניתןבמקום.

כמו כן דחיית טיפולים בגלל הצנתור ( אשר אולי לא מועיל בנזק מוחי בלתי הפיך ואו כאשר המצב ההמודינמי התייצב והסיבה איננה חד משמעית), כגוןBRAIN RESSUCITATIONעל ידי שיטות קירור שונות וטיפולים משמרים אחרים, עלול להחמיר עוד יותר את הנזק המוחי.

יש לצייןשאף מחקר לא בדק בחירת מועמדיםלEISלאחרOHCA, בהתאם להערכה פרוגנוסטית בעת ההגעה לאשפוז.

מטרת המחקר:

להעריך אתהיחס ביןEISושרידהלאחר אירוע של,OHCAבהתאם למדדים בהגעה לבית החולים, המנבאים תחזית. כאמורEISיתכן ומלווה בתוצא מיטבי לאחר,OHCAבמטופלים עם מצב נוירולוגי שמור יחסית, אך מיותר אולי, לא מועיל ואולי מזיק, באחרים.  

לסקירה המלאה באתר האיגוד הקרדיולוגי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה