קרדיולוגיה

מקומה של בדיקת תהודה מגנטית של הלב בניבוי תחזית של מחלה כלילית/מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

מחלת לב איסכמית ( ר”ת IHD ) משנית למחלת לב כלילית ( ר”ת CAD) הינה אחת הסיבות העיקריות לתחלואה ותמותה בעולם.

בשלב הכרוני של IHD מדד מקטע פליטה של חדר שמאל (ר”ת LVEF ) מהווה סמן פרוגנוסטי עיקרי לפיו תופרים גם את הגישה הטיפולית.

בדיקת תהודה מגנטית של הלב ( ר”ת CMR ) הציגה מדד נוסף של מידת הצלקת שנותרה לאחר אוטמים, בעזרת חומר הניגודי והדגשה מאוחרת באזור הצלקת, ר”תLGEאוLate Gadolinium Enhancement. מדד זה למעשהתלוי בהשוואה למיוקרד  אשר לכאורה לא ניזוק והנחשב בריא. הוא אכן מדד השוואתי יחסי לא כמותי אבסולוטי, ולא מספק מידע על המיוקרד הלא צלקתי שגם עלול לעבר שינוי. חשיבותו פוחתת כסמן באוטמים קטנים או אם בעת האוטם בוצעה רה וסקולריזציה מוצלחת לכן צלקת המשארית זניחה או קטנה.

בעת בדיקתCMR,תמונה בשכלולT1 ( סריקתT1), מבוססת בעיקר עלהבדלידעיכת מגנטיזציה אורכית בין הרקמות באזור הסרוק ( במקביל לכוון השדה המגנטי העיקרי B0). בסוג זה של תמונה, הניגודיות והבהירות מבוססות בעיקר עלמאפייןT1של הרקמות( לפי תכולת מים של מיוציטים ושל החלל החוץ תאי -הפרוטונים של מימן עוברים תחילה אקסיטציה ובהמשך רלקסציה או דעיכה חזרה למצב הבסיסי התרמודינמי).

זמןNATIVE T1(לפני הזרקת חומר ניגוד) פרמטר מאפיין רקמה הנמדד ב msec, הוא הזמן שלוקח למגנטיות האורכית להשתקם, לחזור לערכה המקורי – זמן הרקלסציה האורכית או רלקסציה ספין סריג  Lattice Spin Relaxation  (כמובן תלוי גם בעוצמת השדה של המכשיר המסוים).סריקתT1על ידי CMR  מאפשרת אפיון רקמתי מדויק וכימות השינויים החלים גם במיוקרד הלא צלקתי. היות ותהליכים פתולוגיים ברקמה, משנים את תכולת המים ואת המבנה המולקולרי בסביבתם, הם עלולים להאריך את זמן NATIVE T1 (המוכרומטוזיס מקצר). סריקת T1 שלאחר הזרקת גדוליניום מאפשרת מדידה טובה של נפח החוץ תאי (ר”ת ECV או extra cellular volume fraction).

להמשך הסקירה המלאה באתר האיגוד הקרדיולוגי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה