מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-30 של ה-Society for Maternal-Fetal Medicine (SMFM) עולה כי דיקור עשוי להיות שיטה יעילה לטיפול בדיכאון בקרב נשים הרות.

החוקרים מסבירים כי כ-10% מנשים הרות סובלות מדיכאון קליני, ומהן 20% חוות החרפה של התסמינים עם התקדמות ההיריון. על אף ששיעור זה של דיכאון הינו דומה לשיעור בקרב נשים שאינן הרות ובנשים לאחר לידה, חששות ביחס לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון מותירים נשים הרות רבות עם מגוון מצומצם של אפשרויות טיפוליות חלופיות שאינן תרופתיות.

במחקר השתתפו 150 נשים העונות לקריטריוני ה-DSM-IV של הפרעה דכאונית מאג’ורית (Major Depressive Disorder, MDD), ואלו הוקצו אקראית לאחת משלוש קבוצות: בקבוצה הראשונה, טופלו 52 נשים בדיקור למטרה הספציפית של הקלת הדיכאון (Specific Purpose of Relieving Depression, SPEC); בקבוצה השנייה, טופלו 49 נשים בדיקור ללא מטרה מוגדרת ושימשו כקבוצת ביקורת (קבוצת CTRL); ואילו בקבוצה השלישית נכללו 49 נשים נוספות אשר טופלו בעיסויים (קבוצת MSSG) ושימשו כקבוצת ביקורת שנייה.

החוקרים מציינים כי כל הנשים עברו 12 מפגשים טיפוליים במשך תקופה בת שמונה שבועות. במהלך מפגשי הדיקור, בוצע הטיפול בידי מטפלים מתמחים בדיקור שלא נחשפו למטרת הטיפול, וזאת בנקודות דיקור שנקבעו מראש בידי מטפלים בכירים. בעבור הנשים ומטפליהן בקבוצת העיסויים, לא הייתה סמויה מטרת הטיפול. מדד התוצא העיקרי של המחקר נקבע כמדד ה-Hamilton Rating Scale for Depression, אשר בוצע בידי חוקרים תוך שמירה על סמיות, בתחילת המחקר, וכעבור 4 ו-8 שבועות.

החוקרים מצאו כי חומרת הדיכאון בקבוצת הנשים שטופלה בדיקור באופן ספציפי לשם הקלת דיכאון (קבוצת SPEC) הייתה נמוכה משמעותית (p < 0.05) בהשוואה לנשים בקבוצת ה-CTRL ובהשוואה לשתי קבוצות הביקורת גם יחד . בנוסף, הנשים בקבוצת SPEC הראו גם שיעור גבוה יותר של תגובה לטיפול (63.0%) לעומת אלו בקבוצת CTRL (37.5%; p < 0.05) ולעומת שתי קבוצות הביקורת (44.3%; p < 0.05). בנוסף, בהשוואה בין שתי קבוצות הביקורת, אשר כזכור באחת מהן טופלו הנשים בדיקור ללא מטרה מוגדרת ובשנייה טופלו בעיסויים, לא נמצאו הבדלים ניכרים במידת הירידה של התסמינים ובשיעור התגובה לטיפול (37.5% בקבוצת ה-CTRL לעומת 50.0% בקבוצת ה-MSSG).

החוקרים מוסיפים כי מבין 150 המשתתפות, 43 נשים דיווחו על תופעות לוואי קלות וחולפות (4 בקבוצת ה-MSSG, 19 בקבוצת ה-CTRL ו-20 בקבוצת ה-SPEC). מספר נמוך משמעותית של נשים בקבוצת ה-MSSG דיווחו על תופעות לוואי לעומת שתי הקבוצות האחרות (p < 0.01). לדבריהם, תופעות הלוואי שדווחו בעקבות טיפולי הדיקור כללו אי נוחות באתרי הדיקור בנבדקות מסוימות ומקרה של דימום קל בנבדקת בודדת.

לדברי החוקרים, לא נמצא אפקט פלצבו במחקרם זה, ולא נצפה הבדל בין נבדקות המאמינות בדיקור לכאלו שאינן מאמינות בו. החוקרים מסכמים כי דיקור עשוי לשמש כאפשרות טיפולית לדיכאון בנשים הרות אשר אינן מעוניינות ליטול תרופות.

באשר למגבלות המחקר, מזכירים החוקרים כי המטפל בדיקור אשר בדק את הנשים לקראת הדיקור לא היה זה אשר ביצע את הדיקור בפועל, מצב שהינו שונה ממפגש טיפול בדיקור בחיים האמיתיים.

מומחה מתחום הגניקולוגיה אשר נכח בכנס, ואשר סקר את המחקר מטעם ה-American Journal of Obstetrics and Gynecology, מציין כי ממצאי המחקר הנוכחי הינן מוקדמים מכדי שניתן יהיה לייעץ למטופלת בעקבותיהם על הפסקת טיפול תרופתי נוגד דיכאון במהלך ההיריון. עם זאת, החוקרים העומדים מאחורי המחקר טוענים כי הם עצמם היו מציעים לנשים הרות הסובלות מדיכאון שאינו מטופל תרופתית את האפשרות של דיקור.

מתוך הכנס השנתי ה-30 של ה-Society for Maternal-Fetal Medicine (SMFM) שנערך בפברואר 2010, בשיקאגו, אילינוי.

לידיעה במדסקייפ