נוירולוגיה

אימון המוח בספרות המדעית – שני צדדים למטבע / מאמר אורח מאת ד”ר נעמה גל ואלי גל (*)

בעשור האחרון הופיעו עשרות רבות של מאמרים ומחקרים שעניינם אימון המוח ומידת האפקטיביות שלו. היו גם לא מעט ויכוחים שחלקם ניטש בעיקר בין אנשי מקצוע וחוקרים וחלקם מצא את עצמו גם לעיתונות הכתובה והאינטרנטית שמגיעה לעיני מליוני קוראים וצופים. הנושא מעניין במיוחד את בני ה +50 שחוששים מן הירידה הקוגניטיבית על מרכיביה השונים שעלולה לפגום באיכות חייהם הצפויים להתארך עוד ועוד.
מאמר שהתפרסם בדורות בגיליון 180 שיצא בנובמבר 2016, שהתבסס על מאמר רחב יריעה בעיתון  Psychological Science 1 הביא בפני הקוראים מסקנות לא מעודדות בניתוח של עשרות רבות של מחקרים שפורסמו בעשור האחרון.
במאמר הנוכחי נסקור כמה מחקרים עדכניים, לרבות מחקרי מטה אנליזה מעמיקים שמצביעים דווקא על האפשרות ההפוכה לפיה לאימון הקוגניטיבי הממוחשב יש השפעה משמעותית על שיפור היכולת הקוגניטיבית של מבוגרים ואף לפוטנציאל של דחייה בת כמה שנים של דמנציה או אלצהיימר.

במחקר שפורסם ע”י 2Rebok et al. והינו חלק ממחקר מתמשך ( (ACTIVEנמצא כי מבוגרים (גיל ממוצע מעל 70) אשר קיימו אימון קוגניטיבי הראו שיפור ביכולת ההסקה ובמהירות העיבוד, וכמו כן דיווחו כי הם מבצעים מטלות יומיומיות חשובות ביתר קלות עד 10 שנים לאחר ביצוע האימון, זאת לעומת קבוצת ביקורת של מבוגרים שלא התאמנו.

הממצאים מראים כי גם התערבות מועטה באימון הכישורים הקוגניטיביים יכולה להשאיר אפקט ארוך טווח מעבר למצופה, ובעלת פוטנציאל להשהות את הנסיגה הטבעית השכיחה בגיל זה. התוצאות אף מובהקות יותר, כאשר קבוצה חלקית מבין המתאמנים קיבלה “מנת חיזוק” של אימונים נוספים במהלך שלוש שנים שחלפו מאז המנה הראשונה (תופעה שדומה למנת בוסטר שמקבלים אחרי חיסון נגד מחלות). המחקר מספק תמיכה נוספת לגמישותו של המוח ולחשיבותו של האימון הקוגניטיבי, ובמיוחד להשפעתו לטווח ארוך.

במחקר שפורסם ב Plos Med.3  צוות חוקרים ביצע מטה-אנליזה (ניתוח סטטיסטי משוקלל) של מחקרים שבוצעו על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות שנועדו לשפר זיכרון ויכולות מוחיות. בסה”כ נותחו 52 מאמרים שכללו 4885 נבדקים מבוגרים ובריאים.

בניתוח נמצא כי השימוש בתכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזכרון המילולי והלא מילולי, את זכרון העבודה, מהירות עיבוד מידע, וכן את התפיסה מרחבית. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי ועל קשב. עוד נמצא כי אימון במסגרת קבוצתית היה יעיל הרבה יותר מאימון עצמי. כמו כן מצאו החוקרים כי מידת השיפור עולה עם כמות האימונים עד שלושה אימונים בשבוע, אך מעבר לכך מידת השיפור הנוסף הינה זניחה.

במאמר שפורסם בשנת 2015 בעיתון 4Plos One, קבוצת חוקרים מכמה מרכזים רפואיים בסין ביצעו מטה-אנליזה של קרוב ל 200 מחקרים שונים שבוצעו במהלך העשור האחרון, על מנת להעריך את תוצאות השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות. מבין המחקרים שפורסמו, נבחרו רק כאלו שהתייחסו למבוגרים בריאים, ואשר רמת המחקר בהם הייתה בינונית עד גבוהה (לדוגמה, מחקרים שהמדגם הסטטיסטי בהם היה נמוך מדי, נפסלו). בסה”כ נמצאו 12 מחקרים שעמדו בקריטריונים ונכללו בניתוח המשוקלל. בניתוח זה נמצא כי השימוש בתוכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזיכרון לטווח קצר וארוך וכן את המהירות שבה ניתן לעבד מידע. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי.

קבוצת חוקרים מקיימברידג’ בראשות A. Corbett ו- C. Ballard פירסמו בעיתון JAMDA מחקר5, שבו השתתפו למעלה מ 6,700 אנשים בריאים מעל גיל 50.

המשתתפים גויסו באמצעות שיתוף פעולה בין הBBC, האגודה לאלצהיימר בבריטניה, והמועצה למחקר רפואי בבריטניה. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, וביצעו אימון ממוחשב במשך 10 דקות ביום. שתי קבוצות ביצעו אימון קוגניטיבי משני סוגים שונים, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה מטלות ומשחקים מבוססי מחשב אשר אינם ייעודיים לאימון המוח. לאחר שישה חודשים נמצא כי בשתי הקבוצות שביצעו אימון קוגניטיבי ייעודי נמדד שיפור משמעותי ביכולת לבצע פעילויות יומיום (activities of daily living ADL), וביכולת להסיק מסקנות. שיפור קטן יותר אך בעל מובהקות סטטיסטית נמדד גם בזכרון המילולי לטווח קצר ובזכרון העבודה.

מעניין במיוחד לציין שקבוצת המחקר היא אותה קבוצה שבמחקר שערכה כמה שנים קודם לכן6 הגיעה למסקנה גורפת שאימון המוח הממוחשב אינו אפקטיבי! במחקרם האחרון, ביצעו כמה שינויים מהותיים       ועל ידי  כך, השיגו את התוצאות האפקטיביות כפי שהוצגו ב JAMDA 

בהרצאה שניתנה בכנס העולמי של איגוד האלצהיימר, שנערך בטורונטו ביולי 2016. מסכם ד”ר אדוארס את תוצאות המחקר בהובלתו שנמשך למעלה מ 10 שנים ACTIVE אימון קוגניטיבי מתקדם עבור קשישים עצמאיים.  המחקר המקיף נערך בששה אתרים בארה”ב ובחן את השפעתן של 3 תוכניות אימונים שונות על הופעתה של דמנציה. המחקר כלל קרוב ל 3000 נבדקים, בני +65  ללא ראיות של פגיעה קוגניטיבית או דמנציה. הנבדקים חולקו באופן אקראי ל 4 קבוצות- קבוצה מבוססת אסטרטגיות זיכרון, קבוצה מבוססת אסטרטגיות חשיבה, קבוצת אימון מהירות עיבוד ממוחשבת וקבוצת בקורת. הנבדקים עברו 10 אימונים בני שעה אחת, למשך 5 שבועות. חלק מהנבדקים קיבלו “בוסט”- 4 אימונים נוספים. תפקודים קוגניטיביים נמדדו לאחר 1,2,3,5,10 שנים.  נמצא כי לאחר 10 שנים, רק לאימון מהירות העיבוד היתה השפעה על מדדים קוגניטיביים. מהירות עיבוד הורידה את הסיכויי לחלות בדמנציה ב=% 8 עבור כל סבב אימון. אלו שהתאמנו 11 או יותר פעמים, הורידו את הסיכוי לחלות בדמנציה ב-% 48! איגוד האלצהיימר פירסם: ”איגוד האלצהיימר סבור, כי יש ראיות חזקות מספיק כדי להסיק, כי למידה ואימון קוגניטיבי לאורך החיים, עשויים להפחית את הסיכוי לירידה קוגניטיבית ולדמנציה”.

ומחקר מטה אנליטי נוסף8 של הקבוצה מאוניברסיטת סידני (בהובלת A.Lampit (  ניתח 20 שנות מחקר ומצאו שלאימון יש פוטנציאל לדחיית דמנציה גם אצל מי שכבר החל אצלו תהליך MCI . לעומת זאת, לא נראתה השפעה על מי שכבר החל בתהליך דמנטי.

לסיכום:

למרות הניתוח בעיתון Psychological Science יש דווקא לא מעט מחקר עדכני המצביע דווקא על יעילות האימון הממוחשב הן על היכולת הקוגניטיבית והן על דחייה פוטנציאלית של כמה שנים בהופעת הדמנציה

(*) אלי גל, מנהל מכון בריין טריין, ד”ר נעמה גל – הרכזת המדעית של המכון 

מראי מקום:
1.   Daniel J. Simons et al.  Psychological Science in the Public Interest 2016, Vol. 17(3) 103186
2.    Ten years effect for advanced cognitive training. Rebok et al., 2014
3.    A. Lampit et al.  PLOS Medicine, November 2014, Volume 11 

4.   Shao, Y. K., Mang, J., Li, P. L., Wang, J., Deng, T., & Xu, Z. X. PLoS ONE 10(6) 2015

5.  A. Corbett et al. JAMDA 16 (2015)

6.   Owen et al. Putting brain training to the test. Nature 2010, 465(7299):775-8

7.  http://www.brain-train.co.il/wp-content/uploads/2016/08/Brain-Training-Protects-Against-Cognitive-Decline-Dementia-july-2016.pdf

8.   https://www.sciencedaily.com/releases/2016/11/161114105531.htm

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

  • ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי משנית למחלת כליות, דוגמת ירידה בזיכרון מילולי ואפיזודי, עשוי להשתפר לאחר השתלת כליה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי מתועד בשכיחות גבוהה בחולים עם כשל כלייתי ועשוי להשפיע על ההתאמה להשתלת כליה, איכות חיים והישרדות החולים. בעוד שייתכן שיפור […]

  • נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתוצאות טובות יותר בהערכת זיכרון עבודה ותפקוד ניהולי, כאשר שירה בקבוצה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Geriatric Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם PROTECT-UK, מחקר עוקבה שנועד להעריך את ההזדקנות ובריאות המוח. המשתתפים השלימו שלוש משימות להערכת […]

  • התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    משלב של מרכיבים פעילים ביולוגית של גינקו בילובה הניתנים בזריקות דרך הוריד למשך שבועיים מלווה בשיפור התאוששות קוגניטיבית מוקדמת בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מתוצאות מחקר מבוקר-פלסבו שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גינקו בילובה הינה תמצית עשב מזרעים ועלים מיובשים של עץ גינקו, אחד העצים הוותיקים […]

  • האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (או Polycystic Ovary Syndrome) ייתכנו ציונים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים, בהשוואה לנשים ללא תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. בנשים אלו תתכן גם פגיעה בשלמות רקמת המו בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Coronary Artery Risk Development in Young Adults Women’s Study […]

  • האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    אחזקת חיות מחמד מלווה בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר בקשישים המתגוררים בגפם, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 7,945 משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה (56% נשים; גיל ממוצע של 66 שנים) ממחקר English Longitudinal Study of Ageing וקבעו אם התגוררו בגפם או החזיקו […]

  • האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition, חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר מטא-אנליזה, שמראה כי נטילת מולטי-ויטמינים יומית עשויה לעזור בהגנה על המוח המבוגר. ברקע למחקר, החוקרים בדקו טלפונית את השפעת נטילת קקאו ומולטי-ויטמינים על מניעת מחלות לב וסרטן ושיפור קוגניציה בקרב מבוגרים. לתמצית הקקאו לא הייתה השפעה משמעותית על קוגניציה, סרטן […]

  • שכיחות גבוהה של ליקויים תפקודיים ונוירולוגיים ארוכי-טווח בחולים לאחר תמיכת ECMO (מתוך Neurology)

    שכיחות גבוהה של ליקויים תפקודיים ונוירולוגיים ארוכי-טווח בחולים לאחר תמיכת ECMO (מתוך Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על שכיחות גבוהה של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים ארוכי-טווח, כמו גם ליקויים נוירולוגיים ותפקודיים בחולים לאחר תמיכת ECMO (או Extracorporeal Membrane Oxygenation). מטה האנליזה כללה 59 מחקרים עם 3,280 חולים (69% גברים; גיל חציוני של 54 שנים). מרבית החולים (86%) קיבלו תמיכת ECMO ורידית-עורקית, לרוב בשל החייאת לב-ריאה והלם קרדיוגני. […]

  • ניתוח הסרת שקדים ואדנואידים אינו משפר יכולות קשב ותפקוד ניהולי בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה (JAMA)

    ניתוח הסרת שקדים ואדנואידים אינו משפר יכולות קשב ותפקוד ניהולי בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה (JAMA)

    בילדים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה קלה לא חל שיפור בתפקוד ניהולי או יכולות קשב לאחר ניתוח לכריתת שקדים ואדנואידים, בהשוואה לאלו שלא עברו את הניתוח, אם כי חל שיפור במספר תוצאים משניים לאורך שנה אחת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשיבות של ניתוח כריתת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה