רמות גבוהות של עמילואיד ביתא בשילוב עם תסמיני חרדה ודיכאון, העולים עם הזמן, עשויים להעיד על מחלת אלצהיימר קדם-קלינית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת American Journal of Psychiatry.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין רמות עמילואיד ביתא במוח ובין מדדי תסמיני דיכאון וחרדה לאורך זמן בקשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין. מדגם המחקר כלל 270 קשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי, שהשלימו בדיקת PiB PET (Pittsburgh compound B Positron Emission Tomography) להערכת צברי עמילואיד ביתא בקורטקס והערכות שנתיות של מדד GDS (Geriatric Depression Scale). החוקרים בחנו את קישור PiB כמנבא מדד GDS או צבר GDS, שחושב על-בסיס המדד הכולל והמדד הממוצע של שלושה מרכיבים של מדד GDS (אפתיות-אנהדוניה, דיספוריה וחרדה-ריכוז), לאורך זמן (1-5 שנים, ממוצע של 3.8 שנים, במודלים נפרדים.
מהתוצאות עלה כי קישור PiB גבוה יותר ניבא עליה בקצב מואץ במדדי GDS לאורך הזמן, לאחר תקנון להיסטוריית דיכאון. קישור PiB גבוה יותר ניבא גם עליה חדה יותר במדדי חרדה-ריכוז, לאחר תקנון להיסטוריית דיכאון ואינטראקציה עם מדד AMNART לפי זמן. במודל פוסט-הוק להערכת מדדי חרדה ללא מדדי הפרעה בריכוז, האינטראקציה בין ריכוז PiB וזמן נותרה מובהקת סטטיסטית.
החוקרים כותבים כי הממצאים העידו על קשר בין היקף נרחב יותר של עמילואיד ביתא נקשר עם עליה בתסמיני חרדה-דיכאון לאורך זמן בקשישים בעלי תפקוד קוגניטיבי שמור. היסטוריה של דיכאון קודם נקשרה עם מדדי תסמינים גבוהים יותר, אך לא עם החמרת התסמינים.
מתוצאות אלו עולה קשר ישיר או בלתי-ישיר בין רמות עמילואיד ביתא מוגברות ובין החמרת תסמיני דיכאון-חרדה. נתונים אלו תומכים בהשערה לפיה תסמינים נוירו-פסיכיאטריים עשויים להוות ביטוי מוקדם של מחלת אלצהיימר קדם-קלינית.
Am J Psychiatry. Published online January 12, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!