נוירולוגיה

מחקר חדש מצא כי גירוי מוחי בלתי פולשני גורם לשיפור בתופעת הקיפאון בהליכה בקרב חולי פרקינסון (הודעת איכילוב)

הודעת איכילוב

מחקר שהובל ע”י חוקרים בבי”ח איכילוב ובאוניברסיטת הרווארד ארה”ב הראה כי גירוי מוחי בלתי פולשני המכוון בו-זמנית לאזורים מוטורים וקוגניטיביים הביא להפחתה בחומרת הקיפאון בהליכה. בנוסף ההתערבות זו הביאה לשיפור בהליכה ובתפקודי חשיבה.

מחקר tDCS ראשוני ופורץ דרך בוצע במסגרת המעבדה לחקר הליכה, קוגניציה וניידות של המרכז הרפואי איכילוב בשיתוף פעולה עם חוקרים מובילים בתחום מאוניברסיטת הרווארד, בוסטון. במחקר התערבותי זה השתתפו חולי פרקינסון עם קיפאון משמעותי בהליכה. במחקר זה נמצא כי גירוי בו-זמנית  של אזור מוטורי מוחי (1M) ואזור קוגניטיבי הנמצא באונה המצחית הביא לשיפור משמעותי בחומרת הקיפאון. בנוסף, תוצאות המחקר הראו כי חל שיפור בניידות תפקודית ובתפקוד קוגניטיבי, המערבים תפקודים ניהוליים הכוללים בין השאר זמני תגובה ובקרה על יכולות אינהיביציה. יתרה מכך, הגירוי הסימולטני הביא לשיפור הגדול ביותר לעומת גירוי מוטורי בלבד ולעומת טיפול פלסבו (Sham stimulation).

חוקרי המכון, מוריה דגן (דוקטורנטית במדעי המוח באוניברסיטת תל אביב), ד”ר טליה הרמן, פרופ’ ג’ף האוסדורף ופרופ’ ניר גלעדי מסבירים כי מחקר התערבותי זה שופך אור על המנגנונים המוחיים הקשורים במחלת פרקינסון להפרעות ההליכה ולקיפאון. תופעת הקיפאון בהליכה מופיעה בשלבים מתקדמים של מחלת הפרקינסון, בשכיחות של עד כ-80% מהחולים. התופעה הינה אניגמטית ועדיין לא ברור מי מהחולים יפתח תופעה קשה זו ומדוע. תוצאות מחקר התערבותי זה מרמזות על כך שזוהי איננה הפרעה מוטורית בלבד, אלא הפרעה המושפעת מפרמטרים קוגניטיביים ואף רגשיים ומחדדת את חשיבות הרשתות המוחיות המערבות אזורים אלו בטיפול.

מחלת הפרקינסון הינה מחלה נוירודגנרטיבית השנייה בשכיחותה בגיל המבוגר. הטיפול במחלת הפרקינסון הוא בעיקרו תרופתי וסימפטומטי, עם השפעה ניכרת וטובה על מצבו של החולה אך יעילותו במהלך השנים מוגבלת. הפרעות הליכה במחלת פרקינסון כוללות ירידה במהירות ההליכה ובאורך הצעד וכן שינויים במקצב ההליכה ובשיווי משקל. חלק מהחולים במחלה יסבלו בשלב מסוים מקיפאון בהליכה (Freezing of Gait). קיפאון בהליכה מוגדר כמצב שבו החולה אינו מסוגל להתקדם בהליכה ורגליו כאילו “דבוקות” לרצפה למרות רצונו להמשיך ללכת. הפרעה זו נוטה להופיע בתחילת ההליכה (ביצוע צעד ראשון) ובעת ניידות בסביבה מאתגרת כמו מעבר מכשולים, מעברים צרים, ביצוע סיבובים וכן במצבים בהם יש עומס קוגניטיבי/ רגשי. קיפאון בהליכה פוגע באופן משמעותי ביכולת הניידות והעצמאות, מעלה במידה ניכרת את הסיכון לנפילות וגורם לירידה באיכות חייו של המטופל. 

הטיפול בתופעת הקיפאון הינו מוגבל. שימוש באסטרטגיות של רמזים חיצוניים יכול לעזור למטופל להתגבר על הקיפאון אך אסטרטגיות אלו אינן מונעות את הישנות התופעה והן יעילות רק כל עוד הרמז קיים.

גירוי מוחי בלתי פולשני הנקראTranscranial direct-current stimulation (tDCS) היא שיטת עירור שטחית לא חודרנית של המוח, עם רמת בטיחות גבוהה. בשיטה זו מופעל גירוי חשמלי חיצוני חלש מאוד. מחקרי בטיחות הראו שגריית tDCS בפרמטרים בהם נעשה עד היום היא בטוחה לחלוטין, אשר לרוב אינה מורגשת כלל, ואינה גורמת לאי נוחות. שיטת גרייה מוחית זו נמצאת בשימוש נרחב במגוון מחקרים העוסקים בהפרעות של מערכת העצבים לדוגמא, אירוע מוחי, כאבים כרוניים, דיכאון ועוד, שבהם קיימות הפרעות ברגישות עצבית בקליפת המוח. תוצאות מחקרים מהעשור האחרון מעידים כי שיטת tDCS יכולה גם לשפר מגוון תפקודים קוגניטיביים. נמצא כי גרייה באזורים קדמיים מצחיים (Prefrontal cortex) משפרת למידה, מפחיתה התנהגות של נטילת סיכונים ומשפרת זמני תגובה במהלך משימות הדורשות זיכרון עבודה. tDCS נבדק על אוכלוסיות מגוונות ורבות, הן על צעירים ומבוגרים בריאים, כמו גם בקרב אוכלוסיות עם פתולוגיות שונות, כגון חולי אלצהיימר, שבץ מוחי, דיכאון, סכיזופרניה, ומחלת פרקינסון.

בעקבות הצלחת הניסוי הראשוני, מחקר המשך נערך בימים אלו בבי”ח איכילוב בשיתוף עם הרווארד הבודק את השפעת הגירוי המוחי על תופעת הקיפאון בהליכה ותפקודים מוטורים וקוגניטיביים לטווח הארוך. זהו מחקר אקראי, מבוקר, בעל סמיות כפולה (Randomized control trial, double blind) בו המשתתפים עוברים טיפול אינטנסיבי באמצעות tDCS (למשך 10 ימי טיפול עוקבים(, וכן תקופת טיפול משמר הכוללת טיפול חד-שבועי. לפני תחילת המחקר ולאחר כל סדרת טיפולים, עוברים המשתתפים הערכה מקיפה של הליכה, שיווי-משקל, ותפקודי חשיבה. איסוף הנתונים מתבצע באמצעות חיישנים לבישים (wearable senors), ומדידת תפקוד האונה הקדמית בזמן הליכה ובעת ביצוע מטלות נוספות (functional near-infrared spectroscopy, fNIRS). טכנולוגיות חדישות אלו מאפשרות ניטור בזמן אמת במעבדה וכן בסביבתו הטבעית של המטופל להשגת מדדים מקיפים, מדויקים ואובייקטיביים.

תוצאות ראשוניות אלו התפרסמו החודש בעיתון המדעי היוקרתי Movement Disorders וניתן לעיין בו בקישור הבא: http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/mds.27300/full.

ניתן לצפות בקטע וידאו המדגים מטופל חולה פרקינסון הסובל מתופעת הקיפאון, לפני ומיד לאחר הטיפול במחקר: https://www.youtube.com/watch?v=RX3dzd8Lkeo

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

  • ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי משנית למחלת כליות, דוגמת ירידה בזיכרון מילולי ואפיזודי, עשוי להשתפר לאחר השתלת כליה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי מתועד בשכיחות גבוהה בחולים עם כשל כלייתי ועשוי להשפיע על ההתאמה להשתלת כליה, איכות חיים והישרדות החולים. בעוד שייתכן שיפור […]

  • נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתוצאות טובות יותר בהערכת זיכרון עבודה ותפקוד ניהולי, כאשר שירה בקבוצה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Geriatric Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם PROTECT-UK, מחקר עוקבה שנועד להעריך את ההזדקנות ובריאות המוח. המשתתפים השלימו שלוש משימות להערכת […]

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    משלב של מרכיבים פעילים ביולוגית של גינקו בילובה הניתנים בזריקות דרך הוריד למשך שבועיים מלווה בשיפור התאוששות קוגניטיבית מוקדמת בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מתוצאות מחקר מבוקר-פלסבו שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גינקו בילובה הינה תמצית עשב מזרעים ועלים מיובשים של עץ גינקו, אחד העצים הוותיקים […]

  • האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (או Polycystic Ovary Syndrome) ייתכנו ציונים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים, בהשוואה לנשים ללא תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. בנשים אלו תתכן גם פגיעה בשלמות רקמת המו בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Coronary Artery Risk Development in Young Adults Women’s Study […]

  • האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    אחזקת חיות מחמד מלווה בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר בקשישים המתגוררים בגפם, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 7,945 משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה (56% נשים; גיל ממוצע של 66 שנים) ממחקר English Longitudinal Study of Ageing וקבעו אם התגוררו בגפם או החזיקו […]

  • האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition, חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר מטא-אנליזה, שמראה כי נטילת מולטי-ויטמינים יומית עשויה לעזור בהגנה על המוח המבוגר. ברקע למחקר, החוקרים בדקו טלפונית את השפעת נטילת קקאו ומולטי-ויטמינים על מניעת מחלות לב וסרטן ושיפור קוגניציה בקרב מבוגרים. לתמצית הקקאו לא הייתה השפעה משמעותית על קוגניציה, סרטן […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה