נוירולוגיה

השפעה של רמות סוכר בדם על מסלולי קרישה עשויה להשפיע על תוצאות אירוע מוחי איסכמי (מתוך כנס ה-ISC)

שבץ

שינויים במסלולי קרישה בדם עשויים להסביר את התוצאות הגרועות יותר, המזוהות לעיתים קרובות לאחר שחולים עם היפרגליקמיה מפתחים אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference.

מחקר iSPOT כלל נתונים אודות 270 חולים ממחקר SHINE. מחקר SHINE הינו מחקר גדול יותר שכלל 1,100 חולים עם היפרגליקמיה, אשר טופלו בעירוי אינסולין רציף ליעד סוכר בטווח 80-130 מ”ג/ד”ל לאורך 72 שעות. עם זאת, מחקר זה לא הדגים שיפור תפקודי גדול יותר לאחר אירוע מוחי, בהשוואה לחולים שטופלו בזריקות תת-עוריות של אינסולין ליעד סוכר בטווח 80-179 מ”ג/ד”ל.

במחקר iSPOT התמקדו החוקרים ב-270 חולים, מחציתם לקחו חלק בקבוצת איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם והיתר קיבלו טיפול סטנדרטי לאיזון רמות הסוכר. החוקרים התמקדו בחולים שהופיעו בתוך 12 שעות מהופעת אירוע מוחי איסכמי, עם מדד NIHSS בטווח 3-22 נקודות ורמות סוכר בדם של מעל 110 מ”ג/ד”ל באלו עם סוכרת, או לפחות 150 מ”ג ד”ל באלו ללא היסטוריה של סוכרת.

בעת ההקצאה האקראית ושוב לאחר 48 שעות נלקחו דגימות דם להערכת רמות שמונה סמנים: FVII, FVIIa, FVIII, TF-PCA, Tissue Factor Pathway InhibitorThrombin Anti-Thrombin ,Plasminogen Activator Inhibitor-1 ו-D-Dimer.

בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, 30 חולים הדגימו תוצאות תפקודיות חיוביות וב-102 חולים תועדו תוצאות שליליות. בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, ב-20 חולים התוצאות היו טובות וב-112 חולים התוצאות לא היו טובות.

בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, באלו עם תוצאות תפקודיות טובות לאחר אירוע מוחי, ריכוז הסוכר הראשוני בדם עמד על 167 מ”ג/ד”ל, בממוצע; בנקודת הזמן לאחר 48 שעות, הריכוז הממוצע עמד על 98 מ”ג/ד”ל. בקרב אלו עם תוצאות תפקודיות לא-טובות, הריכוז הממוצע עמד על 163 מ”ג/ד”ל בתחילת הדרך ועל 106.5 מ”ג/ד”ל לאחר 48 שעות.

בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, רמות הסוכר הממוצעות בדם עמדו על 177 ו-150 מ”ג/ד”ל, בהתאמה, באלו עם תוצאות טובות ועל 184 ו-187 מ”ג/ד”ל באלו עם תוצאות תפקודיות לא-טובות.

מהנתונים עלה כי רמות הסמנים בדם לאחר אירוע מוחי היו מוגברות באופן קיצוני בתחילת הדרך ונפלו לאורך 48 שעות בקרב אלו שטופלו ב-tPA ואלו שלא קיבלו טיפול זה. בנוסף, זוהה הבדל קטן מאוד ברמות גורמי הקרישה לפי קבוצת הטיפול לאיזון רמות הסוכר בדם. החריג היחיד היה FVIIa בקרב חולים שלא טופלו ב-tPA, באלו בקבוצת איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם זוהה הבדל קטן מאוד ברמות FVIIa מתחילת המחקר עד לאחר 48 שעות, בעוד שבאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי תועדה ירידה משמעותית ברמות גורם קרישה זה.

סמן אפשרי זה נקשר בקשר מובהק עם התוצאות התפקודיות, אך שוב, רק באלו שלא טופלו ב-tPA. בקבוצה זו, זוהתה עליה משמעותית ברמות FVIIa בקרב אלו עם תוצאות תפקודיות טובות, בהשוואה לתוצאות לא-טובות.

באלו עם תוצאות תפקודיות טובות תועה גם מגמה של ירידה גדולה יותר ברמות TF-PCA ו-FVIII, שני סמנים בולטים של מסלולי הקרישה, ועליה ברמות FVII.

מניתוח סטטיסטי עלה כי בקבוצת החולים שלא טופלו ב-tPA, אך נטלו טיפול אינטנסיבי לאיזון רמות הסוכר בדם, תוצאות תפקודיות טובות נקשרו באופן מובהק עם ירידה גדולה יותר מתחילת הדרך ברמות TF-PCA ו-FVIII ועם עליה ברמות FVIIa, בהשוואה לאלו עם תוצאות תפקודיות לא-טובות.

עם זאת, בקרב אלו שלא טופלו ב-tPA ונטלו טיפול סטנדרטי לאיזון רמות הסוכר בדם, זוהה רק קשר בין תוצאות תפקודיות טובות ובין עליה ברמות FVII.

בסיכומו של דבר, טיפול לאיזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם השפיע רבות על סמנים חשובים של תהליכי קרישה בדם. עם זאת, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי להבין את הנושא.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה