ממחקר חדש עולה כי היצמדות לדיאטה עם הגבלת קלוריות משפרת לאורך זמן את ההדרדרות בתפקוד דיאסטולי הקשורה בגיל, באנשים בריאים, שאינם סובלים מהשמנת יתר.

נראה כי ההשפעה הספציפית על הלב של הגבלה קלורית מתווכת ע”י הורדת לחץ דם, דלקת סיסטמית ופיברוזיס של שריר הלב.

חשיבות המחקר נעוצה בכך שזהו המחקר הראשון באדם הרומז לאפשרות שהגבלה קלורית עשויה להאט את ההזדקנות. בעבר הוכח כי הגבלה קלורית מאטה את תהליך ההזדקנות ומעלה את אורך החיים ביונקים קטנים.

החוקרים מדדו את מדדי הדלקת ב-25 בוגרים בריאים שעברו דיאטה מאוזנת תזונתית, עם הגבלה קלורית, לתקופה של 6.5 שנים. את התוצאות השוו ל-25 ביקורות.

ההגבלה הקלורית כללה 1,671 קילוקלוריות ליום שהורכבו מ-23% חלבון, 49% פחמימות מורכבות ו-28% שומן (כולל 6% שומן רווי). הדיאטה בקבוצת הביקורת כללה 2,445 קילוקלוריות ביום, שהורכבו 17% חלבון, 52% פחמימות ו-31% שומן (11% שומן רווי).

דיאטה עם הגבלה קלורית כללה לפחות 100% מהצריכה היומית המומלצת של כל אבות המזון, וכמות המלח היתה נמוכה בהשוואה לדיאטה של הביקורות.

במהלך תקופת המחקר, ממוצע BMI של הנבדקים בקבוצת ההגבלה הקלורית ירד מ-23.9 ל-19.7, אעפ”י שמשקלם היה יציב למשך חצי שנה לפחות בזמן ההערכה הקרדיאלית. אף אחד מהמשתתפים לא ביצע פעילות נמרצת של יותר מ-20 דקות פעמיים בשבוע.

לדברי החוקרים, ליבם של נבדקים שמילאו אחר ההגבלה הקלורית אך בצורת תזונה אופטימלית, היה צעיר יותר, במונחים של תפקוד דיאסטולי, שהוא מדד מקובל להזדקנות פרימרית, מאחר שבלא תלות במחלה, ככל שמזדקנים התפקודי הדיאסטולי יורד יותר ויותר.

מדדים לתפקוד דיאסטולי היה טובים יותר באופן משמעותי בקבוצת המשתתפים בדיאטה עם הגבלה קלורית, בהשוואה לביקורות. לדוגמא, מדד המילוי המוקדם היה 0.72, לעומת 0.65, בהתאמה. שיר גל E לשיא גל A היה 1.61, לעומת 1.24.

כצפוי, לא היה כל הבדל בתפקוד הסיסטולי בין הקבוצות.

לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי הממוצע היה נמוך משמעותית בקבוצת ההגבלה הקלורית (102/61, לעומת 131/83 מ”מ כספית), כמו גם רמות מדדי הדלקת C-Reactive Protein, TNF-alpha ו-TGF-Beta1.

החוקרים מתכננים להמשיך ולעקוב אחר המשתתפים במחקר, כדי לבחון אם חל עיכוב במרקרים אחרים להזדקנות ולקבוע את ההשלכות על הבריאות ותהליכי ההזדקנות.

במאמר מערכת נכתב כי למרות שלא מצפים שרבים יאמצו את דיאטה הגבלה קלורית כזו, הערך של המחקר הוא בכך שמצביע על מנגנון אפשרי להסבר תהליך ההזדקנות, ולכן ניתן לשנותו.

J Am Coll Cardiol. 2006;47:398-404

לידיעה במדסקייפ