מחקר חדש שפורסם בגליון אוגוסט של Diabetes Care תומך ביתרונות מתן חיסון כנגד שפעת לחולי סכרת. לדברי החוקרים, שיעור מתן החיסון לשפעת נותר נמוך בחולי סכרת בסיכון גבוה, הסיבה לכך נובעת בחלקה בשל עדויות סותרות באשר ליתרונות החיסון. החוקרים בחנו את היעילות הקלינית של חיסון לשפעת במבוגרים חולי סכרת, ובדקו באופן ספציפי את השפעות גיל ומתן חיסון קודם לשפעת.

המחקר הינו חלק ממחקר Prevention of Influenza, Surveillance, and Management (PRISMA), שנערך בזמן האפידמיה של Influenza A בשנים 1999-2000 . מבין 75,325 מטופלים מכל הגילאים שקיבלו המלצה לחיסון, זוהו 9238 חולי סכרת מבוגרים, כולל 131 משתתפים שאושפזו בעקבות חוסר איזון של הסכרת, מחלה נשימתית חריפה, או מחלה קרדיווסקולרית, ו-61 משתתפים שנפטרו. החוקרים השוו את קבוצת המקרים עם 1561 ביקורות, והעריכו את השפעת חיסון קודם לשפעת תוך תיקנון לגיל, מין, כיסוי ביטוח רפואי, טיפול רפואי קודם, טיפול תרופתי ותחלואות נלוות.

החוקרים מצאו כי קיים קשר בין החיסון וירידה של 56% באחוז הסיבוכים (95% CI = 36%-70%), ירידה של 54% באישפוזים (95% CI = 26%-71%) וירידה של 58% בשיעורי התמותה (95% CI = 13%-80%). בקרב המשתתפים במחקר בגילאי 18-64 נרשמה ירידה גדולה יותר בשיעור הסיבוכים, בהשוואה למשתתפים מעל גיל 65 (72% לעומת 39%). במשתתפים שחוסנו בפעם הראשונה, נרשמה ירידה של 47% במדדים העיקריים (אישפוז בעקבות שפעת, דלקת ריאות, מחלה נשימתית אקוטית אחרת, התקף לב, אי-ספיקת לב, שבץ, הפרעה באיזון הסוכר או תמותה מסיבה כלשהי). בקרב משתתפים שקיבלו את החיסון בשנה הקודמת, שיעור הירידה עמד על 58% ((95% CI = 4%-81%).

מבוגרים חולי סכרת סוג 2, בדומה לאחרים עם גורמי סיכון ידועים, זוכים ליתרון משמעותי בעקבות חיסון לשפעת, ואין הבדל ביעילות החיסון בין אלו שקיבלו את החיסון לראשונה או חיסון חוזר.

מגבלות המחקר כללו חוסר אפשרות לערוך מחקר עם קבוצת פלסבו, אפשרות להטיית זיכרון, העדר סמיות  וניתוח וירולוגי במקרים שנחשדו לזיהום אינפלואנזה, חוסר אפשרות להבחין בין סכרת סוג 1 וסוג 2, והעדר נתונים אודות מוצא אתני של המשתתפים במחקר.

החוקרים מסכמים וטוענים כי תוצאות המחקר מספקים עדות חזקה לכך שחולי סכרת סוג 2, בדומה למטופלים אחרים המצויים בסיכון גבוה, זוכים ליתרון משמעותי בעקבות חיסון שנתי לשפעת, בלא תלות בגיל, ויש לחדש את המאמצים להגברת שיעורי החיסון בקבוצות בסיכון גבוה. מתוצאות ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי הבעיה במתן טיפול מניעתי שכזה אינה נעוצה רק במאפייני המטופלים, אלא גם במשאבים ומבנה המרפאות. השפעה על גורמים אלו עשויה להעלות עוד יותר את שיעורי מתן החיסון בקרב חולי סכרת.

Diabetes Care. 2006;29:1771-1776.

לידיעה במדסקייפ