האם לתחושת מטרה בחיים יש השפעה על הסיכון למחלת אלצהיימר? (מתוך Archives of General Psychiatry)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ 2010 של ה- Archives of General Psychiatry, עולה כי לקשישים שדיווחו על תחושת מטרה בחיים נמצא סיכוי נמוך יותר לפתח מחלת אלצהיימר.

החוקרים מסבירים כי תוצאות המחקר תומכות בהשערה כי גורמים חיוביים, דוגמת תחושת מטרה בחיים והתנהגות מכוונת-מטרה, עשויים לצמצם את הסיכוי לתוצאות בריאותיות שליליות, בייחוד בקשישים. הם מוסיפים כי לתוצאות המחקר השלכות על בריאות הציבור, שכן ניתן להשפיע תחושת מטרה בחיים באמצעות מתן אסטרטגיות מסייעות.

זהו מחקר פרוספקטיבי אורכי שכלל למעלה מ-900 משתתפים קשישים מהקהילה, ללא דמנציה, שהשתתפו ב- Rush Memory and Aging Project. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 4 שנים, והמעקב כלל בדיקה קלינית שנתית והערכת המטרות בחיים.

מתוצאות המחקר עולה כי 16.3% מהמשתתפים פיתחו מחלת אלצהיימר. לאחר תקנון לגיל, מין והשכלה, נמצא קשר בין תחושת מטרה חזקה יותר בחיים, ובין סיכון נמוך יותר לפתח מחלת אלצהיימר (HR 0.48, 95% CI 0.33-0.69, p<0.001).

בהמשך בדקו החוקרים את הקשר בין תחושת מטרה בחיים ובין הסיכון לליקוי קוגניטיבי קל, שעלול להיות ביטוי מוקדם למחלת אלצהיימר. במחקר נמצא קשר בין תחושת מטרה בחיים ובין סיכון נמוך להיארעות ליקוי קוגניטיבי קל (HR 0.71, 95% CI 0.53-0.95, p=0.02).

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי לא ניתן לקבוע בוודאות כי קיים קשר סיבתי בין השניים. עם זאת, במחקר נמצא כי תחושת מטרה בחיים הייתה גורם מגן מפני מחלת אלצהיימר גם לאחר תקנון לגורמים משמעותיים, ביניהם תסמיני דיכאון, נוירוטיות, רשת חברתית, ומספר מחלות כרוניות. הם מוסיפים כי הקשר נותר מובהק סטטיסטית גם לאחר שהוצאו מניתוח הנתונים המשתתפים שחלו במחלת אלצהיימר במהלך ה-3 השנים הראשונות למחקר, כדי לשלול את האפשרות שהמשתתפים סבלו ממחלת אלצהיימר לא מאובחנת או קלה. לפיכך הם מסבירים כי היכולת לקבוע סיבתיות היא עדיין מוגבלת, אך הבקרה הנוספת שערכו מגבירה את חוזק הממצאים.

בשנת 2008 פורסם מחקר אחר, שמצא כי תחושת מטרה בחיים הייתה הגורם החשוב ביותר לניבוי מצב בריאות הנפש לאחר טראומה משמעותית. החוקרים ציינו כי הגורם הפסיכולוגי החשוב ביותר שנקשר להחלמה היה תחושה חזקה של מטרה בחיים. גורם נוסף שנקשר למצב נפשי טוב יותר לאחר טראומה, היה תחושת שליטה בחיים.

עורכי המחקר הנוכחי מדגישים כי זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין תחושת מטרה בחיים ובין הסיכון למחלת אלצהיימר. לדבריהם, תחושת מטרה בחיים היא סמן לשגשוג אנושי, ונקשרה בעבר לאיכות חיים פסיכולוגית טובה יותר.

Arch Gen Psychiatry. 2010;67:304-310.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן