השימוש ב-0.2% כלורהקסדין גלוקונאט-אצטט לחיטוי העור של פגים שנולדו לאחר פחות מ-26 שבועות היריון הוביל להפחתה מובהקת סטטיסטית בהיקף נגעים עוריים, ללא עליה בסיכון לזיהומים בזרם הדם על-רקע צנתר מרכזי, בהשוואה לשימוש ב-0.5% כלורהקסידין גלוקונאט ב-70% אלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood Fetal and Neonatal Edition.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי 0.5% כלורהקסידין גלוקונאט ב-70% אלכוהול עשוי לגרום לנגעים עוריים בפגים שנולדו לאחר פחות מ-26 שבועות. באפריל 2013 הוחל בשיווק 0.2% כלורהקסידין גלוקונאט-אצטט לחיטוי העור של יילודים אלו ביחידות טיפול נמרץ ביילודים. כעת ביקשו החוקרים להשוות את היארעות נגעים עוריים וזיהומים בזרם הדם על-רקע צנתר ורידי מרכזי בקרב פגים אלו עם 0.5% כלורהקסידין גלוקונאט ב-70% אלכוהול לעומת 0.2% כלורהקסידין גלוקונאט-אצטט.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי, שכלל סקירה של כל הרשומות הרפואיות של פגים שנולדו לאחר פחות מ-26 שבועות היריון, בתקופה שבין ינואר 2011 ועד מרץ 2013 (מדגם המטופלים ב-0.5% כלורהקסידין גלוקונאט ב-70% אלכוהול) ואלו שנולדו בין אפריל 2013 ועד אוקטובר 2015 (מדגם המטופלים ב-0.2% כלורהקסידין גלוקנאט-אצטט).
התוצאים העיקריים כללו את היארעות נגעים עוריים ואת זיהומים בזרם הדם על-רקע צנתר מרכזי. נגעים עוריים הוגדרו בנוכחות אודם, שלפוחיות, קילוף של העור, אינדורציה או בצקת. זיהומים בזרם הדם על-רקע צנתר מרכזי הוגדרו בהתאם להגדרות ה-CDC.
מהתוצאות עלה כי שיעורי היארעות נגעים עוריים עמדו על 22% במדגם הטיפול ב-0.5% כלורהקסידין גלוקונאט ב-70% אלכוהול (41 יילודים) וב-5% במדגם המטופלים ב-0.2% כלורהקסידין גלוקונאט-אצטט (41 יילודים). היארעות זיהומים בזרם הדם על-רקע צנתר מרכזי הייתה דומה בשתי הקבוצות (28% לעומת 27%, בהתאמה, p=0.98).
החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש ב-0.2% כלורהקסידין גלוקונאט-אצטט, בהשוואה ל-0.5% כלורהקסידין גלוקונאט ב-70% אלכוהול, לווה בשכיחות נמוכה יותר משמעותית של נגעים עוריים, ללא עליה בסיכון לזיהומים בזרם הדם על-רקע צנתר מרכזי.
Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2018 Mar;103(2):F97-F100
הערות עורך מדור נאונטולוגיה ד”ר ברנרד ברזילי:
אחת הבעיות העיקריות שאנו מתמודדים איתן בעת הטיפול בפגים הקטנים הוא נושא הזיהומים בכלל ונושא הזיהומים מצנתרים מרכזיים בפרט. כאן המקום לציין את העבודה החשובה הנעשית בארץ ע”י האיגוד הניאונטולוגי בנושא “לגעת באפס”. כאשר אנו דנים בתמיסות חיטוי אנו משתדלים להשתמש בתמיסות יעילות אולם באותה עת גם עדינות מאחר ועורם של העוללים הרכים הינו עדין ורגיש ביותר. מה גם, שמלבד הסבל המתלווה לכך, עור פגוע הינו מקום חדירה לזיהומים חיצוניים ואז בא שכרנו בהפסדנו. במחקר זה משווים החוקרים בין שתי תמיסות שונות לחיטוי העור טרם הכנסת צנתר מרכזי בפגים. הממצא העיקרי במחקר הינו שלמרות שהזיהומים בזרם הדם על רקע הצנתר המרכזי הייתה דומה בשתי הקבוצות, הרי שבקבוצה שבה השתמשו בתמיסה ה”עדינה” יותר היו פחות נגעים עוריים. לכן, ההמלצה היא לבכר תמיסת 0.2% כלורהקסידין על תמיסת 0.5% כלורהקסידין ב-70% אלכוהול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!