עדויות מצטברות תומכות בבטיחות וביעילות התערבות ניתוחית לטיפול ביילודים עם פגיעה במקלעת הברכיאלית ממושכת (Brachial Plexus Palsy), אם כי התערבות זו עדיין אינה מצויה בשימוש בהיקף מספק. הפניה מוקדמת וגישות מולטי-דיציפלינריות מובילות לסיכוי הטוב ביותר להחלמה תפקודית ועל רופאים מכל התחומים הנוגעים לנושא לשתף פעולה בכדי לנסח את גישת הטיפול הטובה ביותר ביילודים וילדים עם פגיעה זו.

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics הסבירו המומחים כי פגיעה במקלעת הברכיאלית ביילודים עשויה להוביל לפגיעה תפקודית ממושכת. התקדמות בטכניקות ניתוחיות הובילו לזמינות אפשרויות טיפול מהימנות. בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לספק עדכון אודות הטיפול הטוב ביותר במצבי פגיעה במקלעת הברכיאלית ביילודים, במטרה לשנות את התפיסות הישנות.

פגיעה באספקה עצבית מובילה לשינויים בשריר ברגע הפגיעה, אך ללא עצבוב מחדש הנזק בלתי-הפיך 18-24 חודשים לאחר הפגיעה העצבית. שינויים אלו מהווים את הבסיס המדעי להמלצות הנוכחיות להתערבות מוקדמת במקרים של פגיעה במקלעת הברכיאלית ביילודים ומטילות ספק בתפיסות הישנות, שכללו מעקב לאורך שנה לזהות שיפור, או הימנעות מהנעת הגפה. הפניה מוקדמת הפכה חשובה יותר ויותר מאחר וניתן להביא לשיפור בתוצאות עם אלגוריתמים חדשים לטיפול, המאפשרים הצעת ניתוח לחולים בהם לא צפויה החלמה מספקת עם טיפול שמרני.

עדויות מצטברות בנושא תומכות בתוצאות בחירה הולמת של חולים לטיפול ניתוחי, בהשוואה למעקב בלבד. אפשרויות ניתוח ראשוני של העצב כוללות תיקון שתל עצב והעברת עצב. התוויות ספציפיות להתערבות עדיין אינן מוגדרות היטב, אך שתי הטכניקות מספקות סיכוי טוב להשבת התפקוד.

אלגוריתם הטיפול החדש במקרים של פגיעה במקלעת הברכיאלית ביילודים כולל תרגילי פיזיותרפיה במטרה לשמור על טווח תנועה, כאשר במידה ולאחר חודש אחד לא תועדה החלמה מלאה, יש להפנות את החולה למרכז מומחים, להשלים אנמנזה ובדיקה גופנית, לשקול בדיקות הדמיה ובדיקות אבחנתיות נוספות, במידת הצורך.  לאחר שלושה חודשים, יש להשלים בדיקה גופנית, בשילוב עם בדיקות הדמיה נוספות לפי הצורך, ולנסח פרוטוקול החלטה על התערבות ניתוחית. במקרים בהם החולה הופנה לניתוח, נדרש מעקב ארוך טווח לאחר ההתערבות הניתוחית, במטרה לזהות בעיות משניות. כאשר הוחלט שלא לנתח, אם תועדה החלמה מלאה אזי ניתן לשחרר את החולה ממעקב, אחרת, נדרש גם כן מעקב ארוך-טווח לזהות בעיות משניות.

JAMA Pediatri. 2018; 172 (6): 585-591

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מאמר זה מהווה שינוי בגישה הטיפולית בפגיעות במקלעת הברכיאלית בילודים. כמו במצבים אחרים בניאונטולוגיה שכאשר התרחשה פגיעה הדבר היחיד שיכולנו לעשות היה לספוק כפיים ולקוות לטוב (כמו באספיקציה בעבר), כך גם היה לגבי פגיעות במקלעת הברכיאלית לאחר הלידה. ידענו לצטט את הספרות שבמקרים מסויימים של 90% החלמה ובמקרים אחרים רק 10%. כעת, המחברים במאמר הנוכחי טוענים כי בשיטות הקיימות היום ניתן לשפר את תפקודם של רבים מן הנפגעים הללו ע”י טיפול ניתוחי. הם מציעים אלגוריתם להתערבות באותם מקרים כי ישנה סבירות נמוכה לשיפור ספונטני, כאשר קיים סיכוי לשיפור לאחר ההתערבות. אולי בעקבות המאמר הזה, יש לשקול מחדש את גישתנו במקרים של פגיעה במקלעת הברכיאלית בילודים.