נאונטולוגיה

תוצאות טיפול באיבופרופן ב-Patent Ductus Arteriosus בפגים ו/או ביילודים בעלי משקל לידה נמוך (Cochrane Database Syst Rev) והערת עורך נאונטולוגיה ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Cochrane Database of Systematic Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Ibuprofen דומה ביעילותו ל-Indomethacin בסגירת PDA (Patent Ductus Arteriosus) ונראה כי כיום מדובר בתרופת הבחירה במצבים אלו. החוקרים מדווחים כי Ibuprofen מפחית את הסיכון ל-NEC (Necrotizing Enterocolitis) ואי-ספיקת כליות זמנית. יתרה מזאת, מתן הטיפול באופן פומי יעיל כמו מתן תוך-ורידי.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את התועלת והבטיחות של Ibuprofen, בהשוואה ל-Indomethacin, פלסבו, או העדר-התערבות לסגירת PDA בפגים, יילודים בעלי משקל לידה נמוך, או פגים עם משקל לידה נמוך. לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש במספר מאגרים רפואיים וזיהו 33 מחקרים, עם סך כולל של 2,190 יילודים.

שני מחקרים ערכו השוואה בין טיפול תוך-ורידי ב-Ibuprofen לעומת פלסבו (270 יילודים). במחקר אחד, שכלל 134 יילודים, הטיפול ב-Ibuprofen הפחית היארעות כשלון סגירת PDA (סיכון יחסי של 0.71, מספר נדרש לתוצא חיובי נוסף של 6 מטופלים). במחקר אחר, שכלל 136 יילודים, הטיפול ב- Ibuprofen הפחית את התוצא המשולב של תמותת יילודים, יילודים שפרשו מהמחקר או יילודים שנדרשו לטיפול הצלה (סיכון יחסי של 0.58, מספר נדרש לתוצא חיובי של 5 מטופלים).

מחקר אחד (64 יילודים) השוואה בין Ibuprofen פומי ובין פלסבו וזיהה ירידה משמעותית בכישלון סגירת PDA (סיכון יחסי של 0.26, מספר נדרש לתוצא חיובי של 2 מטופלים). 12 מחקרים (1,102 יילודים) דיווחו על שיעורי כשלון סגירת PDA עם Ibuprofen (פומי או תוך-ורידי) בהשוואה ל-Indomethacin (פומי או תוך-ורידי) ולא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. הסיכון ל-NEC היה קטן יותר עם Ibuprofen (16 מחקרים, 948 יילודים, סיכון יחסי של 0.64, מספר נדרש לתוצא חיובי של 20 מטופלים). משך התמיכה הנשימתית היה קצר יותר עם Ibuprofen (פומי או תוך-ורידי), בהשוואה לטיפול פומי או תוך-ורידי ב-Indomethacin (שישה מחקרים, 471 יילודים).

עוד מדווחים החוקרים כי 18 מחקרים (272 יילודים) דיווחו על שיעורי כישלון סגירת PDA בתת-קבוצה של המחקרים לעיל, בהם נערכה השוואה בין Ibuprofen פומי ובין Indomethacin (פומי או תוך-ורידי), כאשר לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. הסיכון ל-NEC היה נמוך יותר עם Ibuprofen פומי, בהשוואה ל-Indomethacin פומי או תוך-ורידי (שבעה מחקרים, 249 יילודים; סיכון יחסי של 0.41, מספר נדרש לתוצא חיובי של 8 מטופלים). החוקרים זיהו סיכון מופחת לכשלון סגירת PDA עם Ibuprofen פומי, בהשוואה למתן תוך-ורידי (ארבעה מחקרים, 304 יילודים; סיכון יחסי של 0.41, מספר נדרש לתוצא חיובי של 5 מטופלים).

אי-ספיקה כלייתית זמנית הייתה פחות נפוצה ביילודים שקיבלו Ibuprofen, בהשוואה ל-Indomethacin. מינון גבוה לעומת מינון סטנדרטי של Ibuprofen תוך-ורידי, מתן מוקדם של Ibuprofen תוך-ורידי, מתן Ibuprofen בהנחיית אקו-לב, לעומת מתן תוך-ורידי סטנדרטי, עירוי רציף של Ibuprofen לעומת מתן בולוסים לסירוגין ותוצאות עם מעקב ארוך-טווח נבחנו במספר מחקרים קטן מדי ולא ניתן להסיק מסקנות כלשהן.

בכדי לקבוע המלצות נוספות בנושא דרושים מחקרים להערכת התועלת של מינונים גבוהים של Ibuprofen, לעומת מינונים סטנדרטיים, תוצאות מתן טיפול בשלב מוקדם, מתן תוך-ורידי סטנדרטי מול מתן בהנחיית אקו-לב ומתן עירוי רציף לעומת בולוסים לסירוגין של Ibuprofen. חסרים מחקרים להערכת ההשפעות של Ibuprofen על תוצאות ארוכות-טווח ביילודים עם PDA.

Cochrane Database Syst Rev. 2015 Feb 18

לידיעה ב-PubMed


הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
מחקר מטא-אנליזה זה הינו עידכון של מחקר קודם שנערך לפני מספר שנים. מחקר זה מסכם את הידוע על טיפול תרופתי ב-
PDA בעיקר ב- Ibuprofen ו- Indomethacin. במרוצת השנים Ibuprofen הפך לטיפול הבחירה ב-PDA. כיום, אף ידוע כי לטיפול פומי יעילות טובה לפחות כמו לטיפול תוך ורידי ואף טובה יותר, ללא עלייה בשכיחות תופעות הלואי. עדיין יש מקום למחקרים נוספים, בעיקר בנושא האינדיקציות לטיפול ב-PDA והאם יש להשתמש באקו ע”מ להחליט על טיפול או שניתן לסמוך על מדדים קליניים. כמו-כן נדרשים מחקרים נוספים לגבי המינון המיטבי של Ibuprofen ודרך המתן שלו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה