החשיבות הפרוגנוסטית של גורמים קליניים וגנטיים בעת הופעת PMR (מתוך Rheumatology)

בעת הופעת PMR (Polymyalgia Rheumatica), מספר גורמים קליניים וגנטיים מעלים את הסיכון לפרוגנוזה שלילית, כך עולה ממחקר פרוספקטיבי שפורסם לאחרונה ב-Rheumatology.

החוקרים מציינים כי צמיגות-יתר של הפלזמה, מין נקבה, אללי HLA מסוימים ומינון התחלתי גבוה של סטרואידים, כרוכים בפרוגנוזה גרועה.

על-בסיס נתונים שנאספו במחקר הפרוספקטיבי, החוקרים ניתחו את משך הטיפול בסטרואידים, הישנות והתפתחות Giant Cell Arteritis ב-176 חולים עם PMR.

לאחר חמש שנות מעקב, 124 חולים הפסיקו נטילת סטרואידים. מינון התחלתי גבוה של סטרואידים (מעל 15 מ”ג) הפחית באופן בלתי-תלוי את הסיכויים להפסקת הטיפול בסטרואידים בשיעור של 7%. כמו כן, בהשוואה לחולים בשליש התחתון של צמיגות הפלזמה, הסיכוי להפסקת הטיפול בסטרואידים היה נמוך יותר ב-27% בחולים בשליש האמצעי ונמוך ב-51% באלו בשליש העליון.

שבעה חולים מתו במהלך המחקר, אך אף אחד ממקרי התמותה לא נבע ישירות מ-PMR או Giant Cell Arteritis.

במהלך 5 שנות המעקב, הישנות אחת, לפחות, תועדה ב-83 מבין 169 חולים (49.1%), אך אף אחד מהמשתנים לא ניבא הישנות או את מספר ההישנויות.

18 מבין 176 חולים פיתחו Giant Cell Arteritis מאוחר לאחר חציון של 14.9 חודשים לאחר התחלת הטיפול. מין נקבה, HLA-DRB1*0101 ו-HLA-DRB1*0401, צמיגות-יתר של הפלזמה ומינון ראשוני גבוה של פרדניזולון, היו קשורים כולם באופן בלתי-תלוי בסיכון מוגבר להתפתחות מאוחרת של Giant Cell Arteritis.

החוקרים כותבים כי לשילוב צמיגות פלזמה של לפחות 2.0 millipascal seconds ואחד מבין שני סמנים גנטיים, ערך מנבא חיובי של 22% וערך מנבא שלילי של 92% ל-Giant Cell Arteritis.

באשר למינון ההתחלתי של סטרואידים, החוקרים טוענים כי נראה שהתחלת טיפול בפרדניזולון מינון של מעל 15 מ”ג עשויה להאריך את משך הטיפול בסטרואידים. התפתחות Giant Cell Arteritis לאחר התחלת טיפול בסטרואידים מביאה להארכה נוספת של הטיפול בסטרואידים, אך נראה כי מדובר בהשפעה בלתי-תלויה.

החוקרים הופתעו מהעוצמה המנבאת הבולטת של המינון ההתחלתי של הטיפול בסטרואידים, במיוחד מהעובדה שהדבר לא היה תלוי ברמות סמני דלקת. ממצאים אלו מספקים לדעתם עדות תומכת נוספת להנחיות הטיפול הנוכחיות.

Rheumatology 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן