אל חברות וחברי האיגוד לרפואת ילדים,

עמיתים יקרים,

התופעה המחרידה  של שכחת ילדים ברכב קוראת לפעולה גם שלנו רופאי הילדים

האיגוד לרפואת ילדים ישתתף במספר פעילויות ויוזמות בנושא:

1.    אנו נשתתף בישיבת חירום  של הועדה לזכויות הילד בכנסת בשיתוף שר הבריאות,

       הרב יעקב ליצמן, ואולי גם בהשתתפותו של שר התחבורה.

2.    נתאם את פעילותינו מול ארגון “בטרם” וניפגש בהקדם עם המנכ”לית אורלי סילבינגר

       אשר עוסקים בנושא בצורה נמרצת בשנים האחרונות על מנת להשיג תוצאות טובות ככל

       האפשר באמצעות פעילות משותפת ומתואמת .

3.    ניקח על עצמנו גם פעילות של הסברה בנושא להורים אותם אנו פוגשים במרפאה. אחד 

       הדברים החשובים במפגש עם ההורים הוא להדגיש כי לא מדובר בבעיה של הורים

       “חריגים”, “רשלנים”,  וכו’ , אלא כי תופעה כזו עלולה לקרות לכל הורה / מטפל!

קיים בסיס תיאורטי ומחקרי נרחב המדבר על הקושי של הפרט לסטות משגרת הפעילות היום יומית, תופעה המוסברת על ידי שליטה של מרכזים במוח האחראים על ויסות של פעילות “אוטומטית”, לעומת מרכזים המווסתים פעילות חדשה.

הוספת משימה נוספת/חדשה במסגרת פעילות שגרתית עלולה להסתיים באי ביצוע המשימה. התופעה/הזו לא תזכה לתשומת לב מרובה באם האירוע יסתיים באי ביצוע קנייה או סידור כלשהי שנוספו לשגרה אך זה עלול גם להסתיים בתוצאה מבעיתה בצורה של השארת תינוק ברכב!

אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא ליצור מודעות קבועה ויום-יומית לאפשרות הזו  כולל במידת הצורך יצירת נורמות חברתיות חדשות של פעולות אוטומטיות ושגרתית כמו פתיחה של הדלת האחורית לאחר כל נסיעה.

כמובן שגם לאמצעים טכנולוגיים ותקנות רגולטוריות חשיבות מרובה בהפחתת התופעה וכך גם לקמפיין הסברתי ואנו נתמוך ביוזמות הללו. אבל, כל אלו יחמיצו את המטרה באם לא יובן כי התופעה הזו אינה קורית רק “להורים אחרים” אלא יכולה לקרות לכל הורה וכי ההתמודדות איתה צריכה להיות ברמה של מודעות ופעילות יום יומית.

להלן ההמלצות של ארגון ‘בטרם’ לבטיחות ילדים להורים:

מומלץ להסביר לכל הורה שיש לו ילדים מתחת לגיל 3:

-כי מרכיבים של שינוי שגרה, מתח ועייפות מגבירים את הסיכון לשכחה.

-השעות שבסיכון הינן בעיקר שעות הבוקר בהן אנו לוקחים את הילדים לגן. אנא,  סמנו לכם את שעת ההסעה כשעה בסיכון.

עשו תזכורות ונקטו באמצעים למניעה:

האמצעים מגוונים, מתזכורת בנייד בסמוך למועד ההגעה, הודעה לבן/בת הזוג לאחר הורדת הילדים והשארת ציוד או מפתחות להם נזדקק בהגעתנו (במיוחד כאלה אותם אנו רגילים לקחת, כי זה כבר רתום להרגלים).

לינקים לספרות בנושא :  לחצו כאן בבקשה

מאמר בנושא שפורסם בוושינגטון פוסט ושזכה בפרס פוליצר: לחצו כאן בבקשה

בברכה,

פרופ’ אלי סומך

יו”ר האיגוד