משרד הבריאות והאוצר הודיעו היום על יציאתן לדרך של התקנות לקיצור תורים. במסגרת תקנות אלה נקבעו חוקי צינון חדשים לפיהם רופאים לא יוכלו לנתח מטופל שהיה איתו מפגש במערכת הציבורית ב-6 החודשים האחרונים.

במקביל, קופות החולים יתוקצבו במאות מליוני ש”ח עבור העברת ניתוחים פרטיים המבוצעים במסגרת הביטוחים המשלימים למערכת הציבורית. בנוסף, הקופות יידרשו להפחית את דמי החבר בביטוח המשלים בהתאם להפחתה של כמות הפרוצדורות שתמומן באמצעותו. גם בתי החולים יקבלו תקציב ישיר של 180 מיל’ ש”ח בשנה עבור פיתוח תשתיות שיאפשרו הגדלת מס’ הניתוחים וקיצור התורים.

להערכת משרד הבריאות, בקרוב למחצית מהניתוחים המבוצעים כיום במערכת הפרטית באמצעות ביטוחים משלימים ופרטיים קדם מפגש בין המנתח למטופל במערכת הציבורית.

משרד הבריאות מעריך שיצירת ההגבלות באמצעות חוק הצינון מחד, והגדלת המשאבים העומדים בפני הקופות ובתי החולים יובילו להעברה משמעותית של ניתוחים למערכת הציבורית וכתוצאה מכך לקיצור תורים ניכר.

לדיווח בדהמרקר

להלן הודעת משרד הבריאות:

שרי האוצר והבריאות חתמו על ?תקנות קיצור תורים? לחיזוק מערכת הרפואה הציבורית ותוספת של כ-900 מיליון שח לקיצור תורים במערכת הציבורית

המשמעות: התורים במערכת הציבורית יתקצרו ובמקביל – רופא שטיפל בחולה במערכת הציבורית לא יטפל בו במשך 6 חודשים במערכת הפרטית.

שר הבריאות, יעקב ליצמן: ?עוד צעד לחיזוק הרפואה הציבורית לעם ישראל?.

שר האוצר, משה כחלון: “מתנגד לכך שתהיה רפואה לעשירים ורפואה לעניים”.

במטרה לחזק את הרפואה הציבורית במדינת ישראל ולהפחית את ההוצאה הפרטית של אזרחיה על שירותי בריאות, הוגשו לאישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בהסכמת שרי הבריאות והאוצר, תקנות אשר קובעות כי רופא שכיר או עצמאי שייעץ לאדם או טיפל בו, במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי לא יטפל באותו אדם או ייעץ לו, שלא במימון ציבורי, במשך שישה חודשים מיום מתן הטיפול או הייעוץ האחרון במסגרת שירותי מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי.

אישור התקנות הינו חלק מתכנית רחבה יותר אשר כוללת הגדלת היקף הניתוחים המבוצעים באמצעות מימון ציבורי וחיזוק המערכת הציבורית באמצעות תוספת תקציב בסך של 2.54 מיליארד ב-3 שנים הקרובות – 880 מיליוני ש”ח שיוקצו לבסיס תקציב משרד הבריאות בשנה.

מטרת תקנות אלו היא להביא לאיזון טוב יותר בין הפעילות הציבורית לפעילות הפרטית במערכת הבריאות ולמנוע מקרים בהם הרופא המטפל במסגרת הציבורית יפנה להמשך טיפול אצל אותו רופא מטפל במערכת הפרטית.

כתוצאה מהתכנית, אנו צופים שהמבוטחים יוכלו ליהנות מתורים קצרים יותר לניתוחים במימון ציבורי ובהפחתה בתשלומים הפרטיים על בריאות.

תקופת ההמתנה לא תחול על רופאים בתחומים הבאים: ניתוחים נדירים (שכיחות נמוכה מ- 1:40,000), טיפולי הפרייה חוץ גופית ומעקב הריון, טיפול או ייעוץ בתחום התפתחות הילד.

שר האוצר, משה כחלון: “מדובר במהלך נוסף שיחזק את מערכת הרפואה הציבורית וירסן את המערכת הפרטית. זאת, במטרה לשפר את השירות לאזרחים, לפעול לצמצום פערים בתחום הבריאות ולהוריד את המחירים למטופלים. כל אדם, ללא תלות ברמת ההכנסה שלו או ברמת ההשכלה שלו זכאי לקבל שירותי בריאות וחינוך טובים. אני מתנגד לכך שתהיה רפואה לעשירים ורפואה לעניים”.

שר הבריאות יעקב ליצמן:

?זהו מהלך חשוב שמטרתו חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ומתן סייגים להרחבת שירותים פרטיים על חשבון המערכת הציבורית. תקנות אלו ישפרו את הזמינות למטופלים ויפחיתו את ההוצאה הפרטית לבריאות”.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב:

?אחת הבעיות הקשות של המערכת היא אורכי התורים לניתוחים.  בשל המחסור במשאבים במערכת הציבורית, אנשים פונים למערכת הפרטית כדי לקצר תורים.

תוספת המשאבים תאפשר ליותר אנשים לקבל את השירות במערכת הציבורית. אנו יודעים שאיכות הרפואה הניתנת במערכת הציבורית עולה ככלל על זו הניתנת הפרטית.

בכוונתנו לפעול לאורך זמן להגדלת המשאבים לקיצור תורים במערכת הציבורית”.