בכתבה בדהמרקר מדווחת היום רוני לינדר על “אירוע” חריג שהתרחש לפני כשבועיים בוועדת סל הבריאות. מעשה שהיה כך היה :

אורי שמרת, מנהל Market Access (גישה לשווקים) בחברת התרופות MSD,שיגר אי?מייל לכל חברי ועדת הסל ערב הדיון בתרופה של מרק, קיטרודה, שבו סיכם את הממצאים האחרונים במחקר על התרופה.

על אף שההודעה הייתה עניינית והכילה מידע מקצועי , לחלק מחברי הועדה הפנייה הישירה צרמה.  אחת מחברות ועדת סל התרופות, השופטת בדימוס הילה גרסטל החליטה להשיב למייל, אשר גם נשלח לכל חברי הוועדה, ובו היא נזפה בשמרת על כך שאין זה תקין שנציג חברה מסחרית פונה ישירות לחברי הוועדה, תוך שהיא מוסיפה כי אם יש בידיו מידע קליני רלוונטי, היה עליו לפנות לאגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות, המרכז את החומר המדעי/מקצועי עבור חברי הוועדה.

ע”פ הכתבה, שמרת שימש בתפקידו הקודם כרכז הבריאות באגף התקציבים באוצר וחבר ועדת הסל מטעם האגף, נתון שמגביר את ה”צרימה” שחשו חברי הועדה.

מסתבר , ע”פ הכתבה שהמעבר מתפקידים הקשורים לועדת הסל , הן במשרדי הממשלה והן בקופות החולים , לתפקידים בתעשיית התרופות המיועדים לקידום תרופות בסל, הוא מגמה של ממש. לינדר מונה מס’ בעלי תפקידים כאלה :

“רביב סובל, לשעבר סגן ראש אגף תקציבים באוצר, מכהן בשנים האחרונות כמנהל קשרי החוץ של חברת התרופות AbbVie;

יאיר אסרף, שסיים באחרונה את תפקידו כסמנכ”ל לתכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות ויעבור בקרוב לתפקיד של Market Access בענקית התרופות נוברטיס;

מורדי רבינוביץ’, שהיה בעבר אחראי על הערכה טכנולוגית בקופת החולים מכבי, עבר לחברות התרופות אסטרה זניקה, גילאד וכיום עובד כיועץ עצמאי בתחומי Market Access וכלכלת תרופות;

ד”ר ארן שביט, שהיה בעבר הרוקח הראשי של קופת החולים מאוחדת, מכהן כיום כאחראי על Market Access בחטיבה האונקולוגית של חברת התרופות נוברטיס;

ולריה קריץ, שהיתה רכזת טכנולוגיות רפואיות במכבי, עברה לתפקיד מנהלת Market Access בMSD ולאחר מכן בabbvie;

יואל ליפשיץ, מי שהיה בעבר סמנכ”ל לפיקוח על קופות החולים של משרד הבריאות, משמש בשנים האחרונות מנכ”ל חברת לביא מדטק — חברה בת של חברת התרופות מדיסון.”

לינדר מציינת אמנם שהמעבר לתעשייה היה לאחר תקופת צינון אך שעדיין חלק מחברי הועדה חשים באי נוחות שקולגה לשעבר בוועדה פועל כעת כנציג חברה. בכתבה מובאת גם תגובת חברת MSD : “על פי נוהל משרד הבריאות, חברי ועדת הסל יכולים לקבל מידע מקצועי מעבר להגשה הראשונית שנועד להרחבת המידע בידם. כך גם על פי הנוהג המקובל זה שנים. חומרים מקצועיים ולא שיווקיים מועברים על פי צורך ענייני למשרד הבריאות ולחברי הוועדה, ולא לחבר ספציפי בלבד, בשקיפות ותוך שמירה על אתיקה וענייניות. אין לכך כל קשר לעברו המקצועי של עובד זה או אחר. אנו פועלים ונפעל בהתאם לכל הוראה של משרד הבריאות“

לכתבה

הערת המערכת: לא ניתן (וגם לא צריך) למנוע העסקה של מנהלים בשירות הציבורי בחברות תרופות לטובת קידום אינטרסים בוועדת הסל. זה קורה גם בענפים רבים אחרים וכולנו מכירים את תופעת הדלתות המסתובבות , שגם אם לא אוהבים אותה , לא נראה שנכון ואפשר להגביל אותה.

 מה שכן אפשר לעשות הוא שתהליך הדירוג עצמו של ועדת הסל יהיה מקצועי ואובייקטיבי יותר תוך התבססות על נתונים/הערכות מבוססות לשיפור בתוחלת ואיכות חיים (QALY)  של המועמדים לסל, וזאת מול העלות שלהן. כאשר עובדים בצורה כזו ולכל מוצר נקבע בהתאם יחס העלות/תועלת שלו (תוספת העלות לתוספת ה-QALY) ולא הציון כפי שנקבע היום (A9 וכד’) – ההשפעה הלא רצוייה של לוביסטים ולשעברים למיניהם תהיה כבר פחותה ומטרידה פחות…