ע”פ פירסום אמש ב”הארץ” 9 מתוך 20 חברי ועדת הסל, לרבות יו”ר הועדה, פרופ’ רוני גמזו,  נמצאים במצב של ניגוד עניינים, ונאסר עליהם להשתתף בחלק מהדיונים.

הכתבה מפרטת את ניגודי העניינים הקיימים:

 פרופ’ גמזו מנוע מלהשתתף בדיונים הנוגעים לחברת Day2 העוסקת בתזונה, ושל חברת מדוקס.  ד”ר עינת בירק, מנהלת מרכז הלב של בית החולים שניידר, הוטלו הגבלות על השתתפות בדיונים הנוגעים לחברות כמו לילי אלי, אבוט, אדוארדס, ואטריום העוסקות בתחום של רפואת לב.

ד”ר זיאד דבור, בעליה של חברת הקוסמטיקה “ד”ר דבור בע”מ”, הוגבל מפני השתתפות בדיונים עליה. פרופסור עמוס תורן, מומחה להמטו-אונקולוגיית ילדים התבקש להימנע מחלק מהדיונים הנוגעים לשש חברות תרופות שהוא משתתף במחקרים מטעמן. כך גם לגבי פרופ’ תמר פרץ, מנהלת מרכז הסרטן בהדסה אשר דיווחה על קשרי עבודה עם שש חברות תרופות. פרופ’ עידית מטות נדרשה להימנע מכל דיון הקשור לחברת Intensix שעמה היא עורכת מחקרים משותפים.

הוגבלה השתתפות של מספר חברי ועדה שלהם קרובי משפחה בחברות תרופות ביניהם 

פרופ’ רות לנדאו (טבע) , עורך הדין יעקב קוינט (מדיסון) , רן רידניק, רכז בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר (מס’ חברות תרופות).

לכתבה המלאה ב”הארץ”

הערת המערכת: במדינה קטנה כמו ישראל, ואולי לא רק, זה טבעי ומובן שלמומחים שונים המשתתפים בוועדה ציבורית חשובה כמו ועדת הסל , יש קשרי עבודה או משפחה עם גורמים בתעשיית התרופות והטכנולוגיות הרפואיות, וחשוב כמובן הגילוי הנאות הנדרש וההימנעות בהשתתפות בישיבות שעלולות להביא את המשתתפים לידי ניגוד עניינים. מה שיותר חשוב לדעתנו הוא שהקריטריונים לפיהם מדרגת הוועדה את החלופות השונות לסל יהיו הרבה יותר ברורים ו”מוצקים” ומבוססים על תוצאות מחקרים והערכות אובייקטיביות ככל האפשר, תוך לקיחה בחשבון גם את הערך הקליני וגם את העלות הכלכלית. זה לא מה שקורה היום.. כשחברי הועדה מעניקים דירוג (A9, B8 וכד) לחלופות השונות איננו יודעים באופן ברור על מה דירוג זה, שהוא כל כך קריטי להכרעה הסופית, מבוסס.  לעומת זאת דירוג, בדומה למה שנעשה באנגליה ע”י ה-NICE ובמדינות מערביות נוספות, המתבסס על יחס ה-ICER , כלומת תוספת העלות הנדרשת להשגת תוספת של שנת חיים באיכות חיים מתוקננת (QALY) , הוא מדד אובייקטיבי, המאפשר דירוג המוביל לניצול אופטימלי של תקציב עדכון הסל.  משום מה, ועדות הסל בעבר, וגם הנוכחית, מסרבים להשתמש בכלי מקובל ואובייקטיבי זה , בעיקר בשל הטענה שלא לכל החלופות נתונים אלה זמינים. הזמינות של הנתונים/הערכות תלויה כמובן במנגנון העבודה של הוועדה עצמה ..אם תחליט שיש צורך וחשיבות בנתונים אלה , ושלא ניתן להגיש בקשה להכללה בסל ללא הצגת נתונים/הערכות אלה – ראו איזה פלא – הנתונים/הערכות יהיו זמינים …