הודעת האגודה לתיירות מרפא

על רקע אמירותיו הקשות של שר האוצר משה כחלון נגד תיירות המרפא בישראל, במסגרת ישיבת הממשלה מה-25.2 פנה יו”ר אגודת תיירות המרפא שבאיגוד לשכות המסחר, מרק כצנלסון  , לשר האוצר במכתב בו ביקש להביא בפניו את העובדות האמיתיות באשר לחשיבותה של תיירות המרפא הן למערכת הבריאות והן לכלכלת ישראל.

“לצערנו, שמענו בתקשורת את אמירותיך בדבר תעשיית תיירות המרפא בישראל, בהם נפלו אי דיוקים רבים”, כתב כצנלסון לשר. “חברות התיירות הרפואית בישראל, אשר קידמו ומיצבו לבדן את הרפואה הישראלית בעולם, הביאו כ-50,000 עד 70,000 תיירים רפואיים לישראל כל שנה, ללא שום עזרה ממשלתית. הכנסות מתיירות רפואית, תרמו למאזן המסחרי של מדינת ישראל כ-1.5 מיליארד כל שנה, מתוכם כחצי מיליארד נכנסו ישירות לחשבון בתי החולים, ובתקציב זה בתי החולים רכשו ציוד רפואי חדיש ,ממנו נהנו כלל המטופלים בישראל. המדובר בתקציב לבתי החולים, מעבר לתקציב הממשלתי.”

לדבריו, “סקטור ייצוא שירותי תיירות רפואית, הינו אחד הסקטורים המובילים כיום בעולם ייצוא השירותים, וכלכלת ישראל נמצאת בתחרות עולמית על הטיפול בתיירים הרפואיים. לא בכדי מדינת ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בענף התיירות הרפואית (אחרי קנדה ובריטניה). ישנן מדינות אירופאיות בהן רמת הרפואה גבוהה מישראל, כגון גרמניה וצרפת, שאף מציעות מחירים זולים משמעותית מישראל, ועדיין מדינת ישראל מצליחה להביא יותר תיירים רפואיים מאותן מדינות אירופאיות, והכול בזכות החברות לתיירות רפואית שממשיכים כל הזמן לשווק את ישראל.”

כצנלסון הוסיף וכתב כי: “כיום כלל שוק התיירות הרפואית העולמי, נושא עיניו כלפי סין, שממנה יוצאים כ-40 מיליון מטופלים כל שנה, בהיקף כספי של כ-50 מיליארד דולר. בישראל פעילים כ-500 עסקים שמביאים לישראל תיירים רפואיים (מלבד בתי החולים שמביאים מטופלים מחו”ל בערוץ ישיר), שרובם עסקים קטנים ובינוניים, אשר מעסיקים יחדיו 6,000-5,000 עובדים, רובם עולים חדשים, בכללם גם רופאים שמלווים את התייר הרפואי.”

“ההצלחה של החברות הישראליות בהבאת תיירות רפואית ארצה, הינה בעיקר בשל העובדה כי אלו מעניקות שירות ליווי רפואי כולל לתייר הרפואי, ומטופלים רבים בעולם מעדיפים את השירות הכולל, למרות מחירו הגבוה יותר. כיום במציאות של “כפר גלובאלי” שכמעט לכל אחד יש גישה לרשת האינטרנט, התחרות על ליבו של הפציינט מחו”ל מתחדדת. יתרון יחסי של ליווי כולל בישראל, הינו ערך מוסף שמטופלים רבים בחו”ל מכירים בו כערך בעל תועלת, ומוכנים לשלם עבורו יותר, גם אם הם יכולים לקבל את אותו השירות ביותר זול במדינות אחרות, ובייחוד בגרמניה וצרפת שאינם נופלים ברמת הרפואה מישראל.”

כצנלסון הביא בדבריו גם את עמדתו של איגוד לשכות המסחר באשר לתפיסה לפיה התיירים הרפואיים מקבלים עדיפות יתר על פני החולים הישראליים: “סברה נפוצה הינה כי תייר רפואי תופס את מקומו של המטופל הישראלי, אך היא אינה נכונה. ראשית, כ-90% מהתיירים הרפואיים מגיעים לטיפולים אמבולטוריים או ייעוץ רפואי, כך שהם אינם מגיעים לבתי החולים, אלא למכונים רפואיים פרטיים. שנית, עיקר העומס בבתי החולים הינו במחלקות המיון ובמחלקות הפנימיות, ששוב במחלקות אלו כמעט ולא מוצאים תיירים רפואיים. גם העומס בקביעת תורים בקופות החולים אינו רלוונטי לתיירים רפואיים, מאחר ואלו לא קשורים לקופות החולים. רק אחוז נמוך מהתיירים הרפואיים שמגיעים לבתי החולים מטופל בחדרי הניתוח, מחלקות כירורגיות, או מחלקות אונקולוגיות, שפנויות בשעות הערב.

את מכתבו סיים כצנלסון בציינו כי “בימים אלה נדונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הצעת חוק להסדרה ופיקוח על תחום התיירות הרפואית. האגודה תומכת בהסדרה זו שכן אנו בעד הגנה על הפציינט מחו”ל, מניעת פגיעה במטופלים הישראליים, וחיזוק מצבם הכלכלי של בתי החולים בישראל תוך יצירת מקור הכנסה נוסף עבורם, אולם, לצערנו הצעת החוק מנסה לעצב מציאות, שאינה עולה בקנה אחד עם התחרות העולמית על כל תייר רפואי. התייר הרפואי אינו חייב להגיע לטיפול דווקא במדינת ישראל, ובוודאי שלא ירצה להתמודד עם כל הבירוקרטיה הישראלית והדרישות החדשות אותן מבקשת הצעת החוק.”