מבקר המדינה (יוסף שפירא, בתמונה, באדיבות ויקיפדיה)  מציג ממצאים חמורים הניגעים להכשרת רופאים בישראל. ציטוטים מהדו”ח כוללים משפטים כמו “לא ניתן לדעת האם הסטאז’ שעוברים מתמחים מכשיר אותם כראוי לתפקד כרופאים” ו”אוזלת יד של משרד הבריאות בכל הנוגע להכשרת רופאים” ,“חוסר היערכות”, “היעדר יד מכוונת”,ו”ליקויים עד כדי מחדל”.

להלן תקציר הדו”ח של המבקר בנושא הכשרת הרופאים, מתוך הדו”ח השנתי 2018:

רקע כללי

הכשרת הרופאים עד קבלת תואר “מומחה” מתבצעת בשלושה שלבים: לימודי רפואה, סטז’ והתמחות. שתי מערכות ציבוריות נפרדות עוסקות בהכשרת רופאי העתיד: האחת – מחלקות בתי החולים שבהם מתבצע חלק ניכר מהכשרת רופאי העתיד (להלן – “שדות קליניים”); והשנייה – הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות הכפופות למועצה להשכלה גבוהה (להלן – המל”ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (להלן – הות”ת) הפועלת במסגרתה, המסדירה ומתקצבת את לימודי הרפואה. לימודי הרפואה בארץ מתקיימים בחמש אוניברסיטאות וכן בבתי חולים כלליים-ממשלתיים, בבתי החולים הפסיכיאטרים, בבתי החולים של שירותי בריאות כללית (להלן – הכללית) ובבתי החולים הציבוריים. היחסים והממשקים שבין בתי החולים והפקולטות נקבעו באמצעות הסדרים שונים. במהלך השנים 2014-2010 פעלו מספר ועדות מטעם המל”ג בנושאים הנוגעים להכשרת רופאים.

ב-2015 הנפיק משרד הבריאות 1,259 רישיונות חדשים לרופאים, 540 מהם (43%) ישראלים בוגרי אוניברסיטאות בחו”ל . בשנת תשע”ו (2016-2015) למדו רפואה בישראל 3,839 סטודנטים ישראלים ועוד 537 סטודנטים זרים . כמו כן, אלפי סטודנטים ישראלים לומדים רפואה בחו”ל.

פעולות הביקורת

בחודשים מרץ-ספטמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את הסדרת ההכשרה של רופאים בין גופי הבריאות ובין האקדמיה. בין השאר נבדקו: עומס הסטודנטים בשדות הקליניים; ההסכמים בין בתי החולים לאוניברסיטאות; בחינת הרישוי לבוגרי חו”ל; שנת הסטז’; אי תכנון מקומות לביצוע התמחות; איכות לימודי הרפואה והיעדר תמונת מצב בנוגע למספר הרופאים המועסקים במערכת הבריאות. הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות, במל”ג-ות”ת, בחמש הפקולטות לרפואה, בבתי חולים ממשלתיים ובבתי החולים של הכללית. חלק מהמידע התקבל ממענה לשאלות שהפנה משרד מבקר המדינה לאוניברסיטאות ולבתי החולים. בדיקות השלמה נעשו בכללית, במכבי שירותי בריאות (להלן – מכבי), בהסתדרות המדיצינית הדסה הכוללת את בתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים (להלן – הדסה) ובאגף התקציבים באוצר.

הליקויים העיקריים

שנות הלימוד הקליני –העומס הקיים במחלקות האשפוז

אי-הסדרת כללים להתקשרויות להפעלת “השדות הקליניים”:ההוראה בבתי החולים במסגרת “השדות הקליניים” אינה מוסדרת. משרד הבריאות שאמור להיות גם גוף מנחה לא קבע הוראות להפעלת השדות הקליניים וגם המל”ג-ות”ת לא הסדירה את חלקה. היעדר הסדרה בראייה לאומית מקיפה מעוררת בין השאר מחלוקות בין שני המאסדרים בנוגע לגבולות האחריות שלהם. כתוצאה מכך אין ראייה מערכתית כוללת ותכתיבי השטח קובעים את הפעלת השדות הקליניים.

בשנים 2017-2015 קידמה מל”ג-ות”ת טיוטות הסכם על בסיס המלצות דוח גלזר-ישראלי אותן אימצה הות”ת ב-2013 ובהן כללים והגדרות בעניין ההתחשבנות שבין האוניברסיטאות לבתי החולים בסוגיית ההוראה בפקולטות לרפואה בישראל, לרבות מדדים לתגמול בתי החולים בגין ההוראה הקדם קלינית (פרה-קלינית) והקלינית. עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2017, עדיין לא גובש נוסח סופי של ההסכם וממילא הוא עדיין לא נחתם. זוהי “גרירת רגליים” מתמשכת של מל”ג-ות”ת.

כשל בהסדרת מצאי “השדות הקליניים” בבתי החולים:בעשור שבין השנים תשס”ו (2006-2005) לתשע”ו (2016-2015), עלה בעקביות מספר הסטודנטים לרפואה (למעט תשע”ה). למשרד הבריאות ולמל”ג-ות”ת אין תמונת מצב מלאה בנוגע למספר השדות הקליניים הקיימים ולפיזורם בין כלל בתי החולים. היעדר תמונת מצב מהימנה במשרד על הסטטוס של השדות הקליניים מעמיד מחסום של ממש לפני מתכנני המערך של לימודי הרפואה בארץ. היעדר המידע בשאלות כמו – האם מספר השדות הקליניים נותן מענה לצרכים הקיימים, מהו הצפי לצרכים העתידיים וכיצד יש להיערך לקראתם – אינו מאפשר לתכנן בצורה מושכלת את מספר הסטודנטים שיוכשרו בפקולטות לרפואה. למל”ג-ות”ת ולמשרד גם אין תכניות עבודה שכוללות היערכות עתידית לגידול במספרם של לומדי רפואה. זהו מחדל של משרד הבריאות ומל”ג-ות”ת.

עומס הסטודנטים בשדות הקליניים שניתנת בהם הכשרה קלינית מלמד כי קיימת מצוקה של שדות קליניים; נמצא שבמחלקות רבות עולה מספר הסטודנטים המקבלים את הכשרתם הקלינית בסבבים על המספר המומלץ – שמונה סטודנטים לקבוצה – ולעתים אף מגיע ל-12 סטודנטים ויותר. מצוקה זו היא חסם להכשרה קלינית מספקת של סטודנטים; כדי להתגבר עליה הפקולטה והמחלקה מגדילות לפעמים את מספר הסטודנטים בקבוצת הלימוד בשדה הקליני, והעומס הגדול מדי אינו מאפשר לימוד אפקטיבי. המצוקה אף גורמת תחרות לא ראויה בין הפקולטות לרפואה על שדות קליניים בבתי חולים; כגון טענות על הפעלת לחצים על הפקולטות לרפואה מצד בית חולים, שמבקש לאפשר לקיים בו הוראה קלינית, אף שלדעת פורום הדקאנים לא ברור אם הוא מתאים לכך.

השילוב בין מצוקה במקומות להכשרה קלינית, לתחרות בעיתית ויצירת הסכמים כובלים והיעדר הסדרה רגולטורית פותח פתח ל”שוק פרוע” – הפעלת לחצים, קביעת התניות, העלאת דרישות והצעת תשלומים שאינם מאוזנים ובלבד שניתן יהיה להבטיח את ההכשרה הקלינית. קיימים פתרונות פשוטים יחסית להוספת שדות קליניים בבתי החולים שלא נבחנו, ואולם היעדרה של ראייה מערכתית מקיפה אינה מאפשרת להוסיף שדות אלו. וקיים עומס רב בשדות הקיימים עקב כשל באסדרה וניהול לקוי.

אי-הסדרה של תהליך ההכרה במחלקות לצורך הכשרה קלינית:למל”ג, לפקולטות לרפואה ואף למשרד הבריאות אין הליך של הסדרה שיטתית כלשהי שלפיו יוכרו מחלקות כבעלות סמכות להכשרה קלינית. אף שמצופה כי המל”ג בשיתוף משרד הבריאות, מתוקף אחריותם כמאסדרים של מערכת ההוראה והבריאות, יגדירו אמות מידה לצורך זה – הם לא עשו זאת, ואף אינם דורשים לאשר הסמכה של מחלקה להפעלת שדה קליני. תהליך זה יכול לתרום גם להגדלת מספר השדות הקליניים בהם מכשירים סטודנטים.

הצורך בצמצום מספר הסטודנטים מחו”ל הלומדים בתכניות ללימודי רפואה בארץ בשל המצוקה בשדות קליניים:בשנת תשע”ו (2016-2015) למדו בארץ 537 סטודנטים מחו”ל, שהם כ-12% מ-4,376 הסטודנטים בכל הפקולטות לרפואה בארץ. כחלק מהכשרתם גם הם חייבים בהכשרה קלינית במסגרת השדות הקליניים. שכר הלימוד של סטודנטים אלו הוא מקור הכנסה למוסדות. המל”ג ומשרד הבריאות לא בדקו את השפעת הצורך לספק שדות קליניים גם לסטודנטים זרים, נוסף על העומס של הסטודנטים הישראלים הקיים ב”שדות הקליניים”. ועדת אנדורן  המליצה לצמצם בהדרגה את מספרם ולקבוע להם מכסה מרבית. ואולם, בפועל, אף שחלפו חמש שנים מאז אימצה הות”ת את ההמלצות – הן טרם יושמו. יתר על כן, לא זו בלבד שמספר הסטודנטים מחו”ל לא הצטמצם – הוא אף עלה בשנת תשע”ו (2015-2016). מל”ג-ות”ת לא אכפה על האוניברסיטאות ליישם את ההמלצות ולא עקבה אחר יישומן ובכך הפכה את החלטתה לאות מתה, וגם משרד הבריאות גילה אוזלת יד כשלא מילא את חלקו באחריות זו. בכך לא מילאה המל”ג, הגוף האמון על קידום ההשכלה הגבוהה בישראל, את תפקידה כראוי. משרד מבקר המדינה מעיר למל”ג, לות”ת ולמשרד הבריאות על התנהלותם בכל הקשור ליישום המלצות ועדת אנדורן.

מצוקה קשה בהכשרת רופאים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית:תמונת המצב העולה מהאופן שבו מתנהלים השדות הקליניים של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית מדאיגה ביותר. לגידול שחל בשנים האחרונות במספר הסטודנטים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית  לא ניתן מענה בהכשרה הקלינית ובשדות הקליניים. כך למשל, בשנת תשע”ז הוכשרו קלינית 15 סטודנטים בממוצע בכל אחת מארבע מחלקות הילדים בבתי החולים שבהסכם עמה, ובמחלקה הנוירולוגית באחד מבתי החולים לא פחות מ-27 סטודנטים.

ישראלים בוגרי פקולטות לרפואה בחו”ל שנקלטים בארץ

ריבוי של בוגרי מוסדות בחו”ל בין מקבלי הרישיונות:השיעור הגבוה של רופאים ישראלים שלמדו בחו”ל וקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל (להלן – רישיון לעסוק ברפואה) מצביע על כך שמדינת ישראל נסמכת במידה רבה על בוגרי לימודי רפואה שאין לה השפעה כלשהי על התכניות להכשרתם. בכך המדינה מוותרת על יכולתה להכשיר את עתודת הרופאים הטובים ביותר שהיא זקוקה לה, ואינה מאפשרת להם ללמוד בארץ במסגרת לימודית, שהיא קבעה את מתכונתה, תכניה והצוות האקדמי שלה.

קורסי הכנה לבחינת הרישוי:קורס ההכנה נועד להכין עולים חדשים ותושבים חוזרים לקראת בחינת הרישוי של משרד הבריאות שעליהם לעמוד בה כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואה. בסיום הקורס הם זכאים לבונוס בציון במבחן הרישוי. משרד הבריאות לא קבע הנחיות והוראות לבקרה על אופן הפעלתם של קורסי ההכנה ולפיכך לא ניתן להבטיח את רמתם האקדמית. כמו כן, הבונוס הנדיב המוענק רק למסיימי הקורסים, מאפשר קבלת רישיון לעסוק ברפואה גם כשקיים חשש כבד לכשירות המסיימים. רבים מאלו שלמדו בארמניה ומולדובה עברו את מבחני הרישוי בזכות הבונוס. מאז נקבעה מתכונת הבונוס, לפני יותר מ-25 שנה, לא בחנה ועדת הבחינה את תוצאותיה של הטבה זו, ובעיקר לא בדקה כמה נבחנים עברו בהצלחה את מבחן הרישוי רק בזכותו. גם משרד הבריאות לא עשה זאת.

אי-ידיעת השפה העברית:אגף הרישוי במשרד נותן את הרישיונות לעסוק ברפואה בלי שבדק אם מבקש שלא למד בארץ, אכן המציא אישור שיוכיח שיש לו ידע בסיסי בעברית. כתוצאה מכך ישנם רופאים שאינם שולטים כראוי בשפה העברית.

ליקויים בשנת הסטז’ בסיום לימודי הרפואה

חוסר היערכות לעליה במספר הסטז’רים:משרד הבריאות לא נקט שום צעד ממשי כדי לתת מענה לגידול הניכר במספר הסטז’רים ובמספר המתמחים שאמור לבוא בעקבותיו מבחינת תשתיות וכוח אדם שיידרשו לשם כך. זוהי אוזלת יד של משרד הבריאות העלולה להביא לידי כך ששנת הסטז’ תהיה בלתי אפקטיבית.

אוזלת ידם של משרד הבריאות, המל”ג ופורום הדקאנים בהסדרת ההפעלה של תקופת הסטז’ המשרד, הפקולטות לרפואה ופורום הדקאנים לא קבעו כללים בסיסיים להפעלת שנת הסטז’ כמו: מטרות בסיסיות, חובות ההתלמדות, אמות מידה לעמידה בהצלחה בלימודי הסטז’ ולהערכת הסטז’ר. הגורמים האחראים להפעלת שנת הסטז’ – משרד הבריאות והמל”ג וכן פורום הדקאנים שהוא בעל עניין מהמעלה הראשונה בהבטחת יעילותו – כולם יחד וכל אחד מהם לחוד, הותירו לתכתיבי השטח בבתי החולים – יהיו אשר יהיו – לקבוע את אופייה של שנת הסטז’.

משרד הבריאות לא דורש ממנהלי המחלקות שבהן עובר הסטז’ר להעריכו במפורט ואין מדדים שעליו לעמוד בהם. בכך נפגמת התועלת המופקת מהסטז’, ונוצר פתח שמנהל מחלקה יאשר עמידה של סטז’רים בדרישות של סטז’ גם אם אינם כשירים דיים.

כשל בתכנון מקומות להתמחותלקראת תואר מומחה ברפואה

למשרד הבריאות אין מידע מרוכז על מספר מקומות ההתמחות שיש בכל מחלקה ובכל בית חולים. הוא אינו יודע כמה מהם מאוישים, כמה פנויים ומהו לוח הזמנים להתפנות של המקומות התפוסים. כמו כן אין לו תכנית רב-שנתית שתקבע את הצרכים העתידיים בכל תחום התמחות, וכמה מקומות הוא מתעתד להוסיף בכל תחום ובכל בית חולים. כל זה משקף ניהול לא מושכל של מערך כוח האדם הרפואי במדינה וכשל של המשרד בתכנון האסטרטגי שלו.

משרד הבריאות מודע למצוקת מקומות ההתמחות העלולה להחריף עם הגידול במספרם של הסטז’רים והסטודנטים לרפואה. ואולם, מלבד ההכרה בכך והצהרה על דאגה ועל כוונות, משרד הבריאות לא נקט פעולות כלשהן למניעת המצוקה כפי שעלתה בביקורת או לפחות לצמצומה.

התמחות לא מספקת במסגרת הקהילה

התמחות מועטה של רופאים בקהילה– רק מיעוט מקרב אלפי הרופאים המתמחים עובר הכשרה בקהילה. על אף המגמה הקיימת והצפויה להתרחב, של מצוקת כוח אדם ברפואת הקהילה (כגון רפואת ילדים ומשפחה), ועל אף הפניות של בכירי מערכת הבריאות למשרד בעניין הגדלת מספר המתמחים בקהילה, לא דן בכך המשרד ולא עסק בדבר. רק במועד סיום הביקורת הקים משרד הבריאות צוות ייעודי שימליץ על דרכים לעדכון מערך ההתמחויות כך שיינתן משקל רב יותר להכשרת מתמחים בקהילה. בנוסף, כפתרון חלקי וכצעד בכיוון הנכון משרד הבריאות גם גיבש מבחני תמיכה, שמטרתם לעודד את קופות החולים להגדיל את תקני ההתמחות ברפואת הקהילה ואולם שר הבריאות עדיין לא אישר אותם.

איכות לימודי הרפואה

אי-יישום המלצות לשינויים מערכתיים:המל”ג גילתה אוזלת יד כשהתעלמה מההמלצות של ועדה בינלאומית מקצועית שהקימה בשנת 2014 שנועדה לייעל ולשפר את מערך ההכשרה הרפואית. מדובר בהמלצות הנוגעות לסוגיות מרכזיות ברמה המערכתית והלאומית, שהיה ראוי שיקבלו תשומת לב ייחודית ויובילו לקביעת מדיניות מתאימה ולתכנית עבודה שתיגזר ממנה.

ההמלצות העיקריות

על המל”ג ומשרד הבריאות להוביל עבודת מטה בשיתוף פורום הדקאנים, ומנהלי בתי החולים, להסדרת התהליך של הכשרת הרופא בשדות קליניים. בכלל זה עליהם לקבוע תקן למספר הסטודנטים שישתתפו בקבוצות הלימוד, את מספר הקבוצות המרבי במחלקה, לבחון ולקבוע את מספר השבועות המרבי להוראה קלינית של כל מחלקה ואת אמות המידה להכרה ולאישור של מחלקה כמוסמכת להכשרה קלינית. כמו כן עליהם למפות את היקף השדות הקליניים הזמין ברמה הלאומית. בהתאם לכללים שייקבעו ולתוצאות המיפוי עליהם לקבוע אם אכן קיימת מצוקה אמתית בשדות הקליניים, או שניתן למזער אותה באמצעים ניהוליים. על משרד הבריאות, מל”ג-ות”ת ומשרד האוצר להיכנס בהקדם לעובי הקורה בסוגיית העומס בשדות הקליניים של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית.

על משרד הבריאות ומל”ג לבחון הגדלה משמעותית של מקומות לישראלים בפקולטות לרפואה בישראל. בחינה זאת יש לעשות באיזון הראוי בין מכלול ההיבטים ובהם – איכות לימודי הרפואה של אלו שלמדו בחו”ל ונקלטים בשובם במערכת הבריאות בארץ.

על האגף לרישוי שבמשרד לבחון מחדש את הליך אישור התארים של בוגרים מחו”ל. נוכח החשיבות הקריטית של מתן הבונוס לציון של מבחן הרישוי שביכולתו להכריע אם הרופא יקבל רישיון לעסוק במקצוע שבו הופקדו בידיו חיי אדם, על המשרד לבחון את מנגנון מתן הבונוסים.

על משרד הבריאות להכין תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתיתן מענה למחסור הקיים והצפוי במומחים במקצועות במצוקה. עליו לשפר גם את מידת השקיפות בפרסום מקומות ההתמחות.

על משרד הבריאות ופורום הדקאנים לבצע את התיקונים הנדרשים בהפעלת שנת הסטז’ על בסיס עבודת מטה סדורה לבדיקת מספר הסטז’רים שכל אחד מבתי החולים יכול לקלוט. בין היתר, על המשרד להגדיר את מטרת הסטז’, להציב מטרות ויעדים ולקבוע אמות מידה כמותיות ואיכותניות להערכת הסטז’ר.

על משרדי הבריאות והאוצר בשיתוף המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית לישראל (להלן -הר”י) וקופות החולים לגבש תכנית סדורה בעניין הגדלת מספר המתמחים בקהילה.

על המל”ג בשיתוף פורום הדקאנים לבחון את מתכונת לימודי הרפואה הנהוגה כיום ואת התאמתה לעשור הקרוב, לעולם ההוראה בכלל ולהוראת הרפואה בפרט.

סיכום

דוח זה עוסק בהכשרה של הרופאים – נושא שיש לו השפעה קריטית על יכולתה של מערכת הבריאות לספק שירותי בריאות איכותיים לציבור. המטרה הלאומית בעניין זה היא להבטיח כי הסגל הרפואי יהיה איכותי וייבחר מהטובים ביותר.

הביקורת חשפה ליקויים, המגיעים עד לכדי מחדל של משרד הבריאות ושל המל”ג, העלולים למנוע את השגת המטרה הלאומית; ההכשרה הקלינית של הרופאים לקויה – אין ראייה מערכתית כוללת ולא ניתן לדעת אם יש מצוקה אמתית בשדות קליניים כפי שהעלתה הביקורת, או שנוצר עומס עקב ניהול לקוי של המערכת משום שמשרד הבריאות ומל”ג-ות”ת לא הסדירו זאת. הזיקות שבין בתי החולים ובין הפקולטות דורשות הסדרה, אך זו לא נעשתה. חלק ניכר מהרופאים המצטרפים למערך כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות (כ-40%) הם ישראלים שלמדו בחו”ל, במוסדות לימודים שרמתם ואיכותם אינה מפוקחת באדיקות ע”י המוסדות האקדמיים עצמם ומל”ג. רבים מקרב בוגרי חו”ל אינם עוברים את מבחני הרישוי, וחלק לא מבוטל מאלו שעוברים אותם הצליחו בזכות בונוס נדיב שניתן להם. מהביקורת עולה אוזלת ידה של המל”ג שהתעלמה מהמלצותיה של ועדה מקצועית בין-לאומית שהקימה כדי לייעל ולשפר את מערך ההכשרה הרפואית.

על המל”ג בשיתוף משרד הבריאות לקבוע סטנדרטים להכשרת רופאים בשדות קליניים, ולהערכה איכותית של הסטז’רים. עליהם לקיים עבודת מטה משותפת עם הפקולטות לרפואה ובתי החולים כדי לבנות תכנית סדורה שתספק את ההיקף הנדרש של השדות הקליניים בישראל ואת הכללים שיבטיחו את ניצולם היעיל. הממצאים שעלו בדוח ביקורת זה מצביעים על הצורך החיוני בכך שמל”ג בשיתוף פורום הדקאנים תוביל עבודת מטה משותפת עם מערכת הבריאות לייעול ולשיפור מערך ההכשרה הרפואית. עליה לבחון האם מתכונת לימודי הרפואה כיום מתאימה לעשור הקרוב, לעולם ההוראה בכלל והוראת הרפואה בפרט. מדובר במשימה מערכתית הנדרשת לגיבוש תפיסה מעודכנת של לימודי הרפואה כך שתתאים לצרכים הלאומיים העתידיים של הכשרת הרופאים בישראל.

נוכח מספרם הגדול של מקבלי רישיון רפואה בישראל בקרב בוגרי המוסדות בחו”ל, על משרד הבריאות באמצעות אגף הרישוי לשדד את מערכות הבקרה שלו בהקדם, כדי להביא לידי כך שקורסי ההכנה לרישוי בוגרי חו”ל יהיו אמינים ויעילים. עד אז על המשרד לאשר רק קורסי הכנה שנמצאים בפיקוח הדוק של אחת מהפקולטות לרפואה בארץ ולעקוב אחריו. על משרד הבריאות לעקוב אחר תוצאות הבדיקה שתבצע ועדת הבחינה מטעם הר”י לבחינת הבונוס הניתן לבוגרי חו”ל. נוכח המצוקה במקצועות רפואיים מסוימים על משרד הבריאות להוביל רפורמה בתקני ההתמחות. על הרפורמה להביא לידי הגדלת מספרם של המתמחים בקהילה; ולנקוט פעולות להגדלת מספר המומחים בכל התחומים הדרושים בקהילה.

ממצאי הדוח מצביעים על היעדר יד מכוונת בכל הנוגע להכשרת רופאים, ובעיקר בולטים עד מאוד חוסר הפעילות ואוזלת היד של המל”ג ומשרד הבריאות כגורמי אסדרה ואכיפה. קיים צורך דחוף בעבודת מטה משותפת בהובלת המל”ג ומשרד הבריאות בשיתוף פורום הדקאנים, הר”י ומנהלי בתי החולים, להקמת מערכת משותפת לכלל הגופים שתפעל באופן שוטף ורציף לתיקון כלל ההיבטים המשותפים בתחום הכשרת הרופאים שעלו בדוח ביקורת זה. נוכח היעדר המנהיגות והרפיון המשתקפים בדוח, עליהם לשקול לרתום גם את שר הבריאות ושר החינוך לייזום תכנית לאומית שתאפשר הרחבה ממשית של התשתיות להכשרת רופאים בישראל.

הערת המערכת: הדו”ח אף סוקר בתקשורת הארצית בהרחבה.  לדיווח ב”גלובס”  , לדיווח “בהארץ”.

יש לציין שהדו”ח לא עסק במסגרת פרק זה של הכשרת רופאים בסוגיה של שמירת הרמה המקצועית של הרופאים.  נראה שיש מקום לבחון גם את האופן שבו מערכת הבריאות ומשרד הבריאות, כרגולטור, מבטיחים את המשך ההתעדכנות והמיומנות של רופאים שסיימו סטאג’ והתמחות. כידוע, בארץ, בניגוד למדינות מערביות רבות , אין למעשה חובה לצבירת נקודות CME לצורך חידוש רשיון הרופא, ולכאורה, עלול להיות מצב שבו רופאים שסיימו הכשרתם לפני עשרות שנים אינם מעודכנים מספיק בשינויים הרבים שחלו בפרקטיקה, ונראה שיש מקום להסדיר גם נושא זה.