שיווק ומנהל רפואי

המלצה לעיון : מערכת הבריאות הציבורית גוססת? כדאי להסתכל לנתונים בעיניים/ מאמרם של איילה פרטוש ומיכאל שראל בדהמרקר

במאמר מציגים המחברים (שראל הוא ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי באוצר; פרטוש היא חוקרת בפורום קהלת לכלכלה) גישה שונה לתמונת המצב של מערכת הבריאות בישראל.

בין היתר טוענים המחברים ש:

1. היקף המימון הציבורי של שירותי בריאות דווקא עולה בעשור האחרון מ4.26% מהתוצר ל4.71% מהתוצר — גידול של 11% — וחזרה לרמה הגבוהה שאיפיינה את סוף שנות ה90. 

2. שיעור המימון הפרטי נותר יציב ושיעור ההוצאה הפרטית על בריאות מהתוצר במגמת ירידה, בניגוד למגמות קודמות. 

3. את אי השיפור הבולט לעין של המערכת הציבורית (מטופלים במסדרונות, צפיפות, זמן המתנה ארוך לתורים וכו’) למרות הגידול בהוצאה הציבורית תולים המחברים בכך שככל הנראה רוב הגידול בהוצאה הציבורית נובע משיפור בשכר הרופאים ולא בתשתיות וטכנולוגיות. שכר הרופאים בישראל לפי המחברים גבוה מאוד בהשוואה לשכר הממוצע במשק (מס’ 2 ב-OECD) .

4. הטענה ששיעור ההשקעה הלאומית והציבורית בבריאות מהתוצר בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD בעייתית, לטענת המחברים, שכן יש לקחת בחשבון את הרכב האוכלוסייה מבחינת גיל. שקלול של הגיל ותקנון בהתאם עשוי להוביל לכך שהשיעור בישראל, בעלת אוכלוסייה צעירה יחסית, אינו נמוך מהממוצע ב-OECD .

5. המחברים ממליצים על רפורמות שאינן כוללות בהכרח הגדלת תקציב הבריאות אלא ייעול. כדוגמא הם מביאים את נושא האשפוז הביתי ויצירת מערך של עוזרי רופאים. 

למאמר בדהמרקר  

הערת המערכת: אין ספק שהמחברים מציעים זווית מעניינת ושונה מהמקובל לניתוח מצב הרפואה הציבורית בארץ. אם לוקחים בחשבון שבמדדים חשובים רבים (בעיקר תוחלת חיים), ישראל מציגה תוצאות מצוינות. עם זאת אין ספק שיש עדיין בעיות רבות : שיעור ההוצאה הפרטית על הבריאות מסך ההוצאה הוא גבוה במידה ניכרת מהממוצע ב-OECD , הפערים בין רמת שירותי הרפואה בין הפריפריה למרכז גדולים מאוד ובאים לידי ביטוי גם בתוחלת החיים, ועוד.   

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה