מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-30 של ה-Anxiety Disorders Association of America (ADAA) עולה כי תכשירים פסיכוטרופיים, ובמיוחד תכשירים נוגדי דיכאון ואנטיפסיכוטיים, עשויים להיות קשורים בשיעורים גבוהים יותר של השמנת יתר.

החוקרים מצאו כי שיעור השמנת היתר בקרב נבדקים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון בשנה החולפת היה גבוה פי 1.5 בהשוואה לנבדקים שלא נטלו תרופות אלו. באותו האופן, שיעור ההשמנה בקרב נבדקים הנוטלים תרופות אנטיפסיכוטיות היה גבוה פי יותר מ-2.

המחקר הנוכחי, שהינו תוצר של שיתוף פעולה בין חוקרים אמריקאיים וקנדיים, נועד לבחון את יחסי הגומלין בין השמנת יתר ובין סוגים מסוימים שלתרופות פסיכוטרופיות, לרבות תרופות נוגדות דיכאון, אנטיפסיכוטיות, תרופות נוגדות חרדה, תרופות היפנוטיות ומייצבות מצב רוח, וזאת במדגם לאומי גדול של 36,984 משתתפים הנכללים במאגר ה-Canadian Community Health Survey Mental Health and Well-being. החוקרים מסבירים כי עד כה נותרו מספר סוגיות שלא זכו להתייחסות באוכלוסייה אשר מראש מצויה בסיכון למנהגים שאינם בריאים, מאחר והסיכון להשמנת יתר מתווסף לתחלואה נפשית קיימת.

החוקרים מדווחים כי על פי תוצאותיהם הראשוניות, יתכן והסיכון המוגבר להשמנת יתר בקרב אנשים הסובלים מהפרעות מצב רוח והפרעות חרדה מתווך באמצעות השימוש בתרופות פסיכוטרופיות, ובמיוחד תרופות נוגדות דיכאון ואנטיפסיכוטיות. לדבריהם, לא נצפה קשר בין השימוש בתכשירים מייצבי מצב רוח ובין השמנת יתר, ממצא העומד בסתירה למחקרים קודמים אשר הדגימו כי תכשירים אלו קשורים לעלייה משמעותית במשקל.

לדברי החוקרים, כשמבקשים לרשום תרופות למטופלים, יש להתייחס לסיכון האפשרי של השמנת יתר באוכלוסיה זו ולייעץ להם בהתאם ביחס לצורך בהגברת מידת הפעילות הגופנית שמבצעים. הם מוסיפים כי יש ביכולתם של הקלינאים לסייע למטופליהם גם בכך שיספקו להם המלצות בכל הנוגע לתזונה נכונה ולפעילות גופנית.

החוקרים מציינים כי פעילות גופנית הינה למעשה בעלת אינטראקציה חיובית עם פעילות התרופות ברמה הביולוגית בכך שמשפרת את רמות הסרוטונין. מאידך, על אף שתרופות פסיכוטרופיות הינן משום ‘תרופות פלא’ עבור חולים רבים, הם מוסיפים, העלייה במשקל הנלווית כנראה לשימוש בהן עלולה לתרום לדיכאון.

בכוונתם של החוקרים להמשיך ולערוך מחקר לונגיטודינלי אשר יעקוב אחר אוכלוסיית החולים מרגע האבחנה ועד להתחלת הטיפול התרופתי, לתעד את מצבם הנפשי ואת השינויים שחלים במשקלם, וכן לתאר את יחסי הגומלין בין השניים עם הזמן.

החוקרים מכירים בכך שאין מחקרם זה נטול מגבלות, ומזכירים בהקשר זה את מבנהו כמחקר חתך. בנוסף, הם מציינים כי כמו עם כל התהליכים הפסיכולוגיים, יתכן וישנה דו כיווניות לקשר שנצפה- כך שבאדם הסובל מהשמנת יתר, עלולות הסטיגמה החברתית, היעדר האנרגיה והבעיות הבריאותיות הנלוות לה להחריף את דיכאונו.

מומחה בתחום הפסיכיאטריה אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי תכשירים פסיכוטרופיים מסוימים קשורים בעלייה במשקל כגורם סיכון, וכי יש להמשיך ולבחון האם מדובר בתוצאה של הטיפול או בקשר אחר (שאינו סיבתי). כך למשל, נשאלת לדבריו השאלה האם אנשים הסובלים מהשמנת יתר ומתסמינים פסיכיאטריים סביר יותר שיזכו לטיפול. ידוע כי עבור תרופות פסיכוטרופיות רבות יש להיות מודעים ליחס העלות-תועלת ולנטר את משקל המטופלים, הוא מוסיף. לטענתו, ניתן לבחור מבין סוגי התכשירים הפסיכוטרופיים השונים, שכן יש כאלו הגורמים יותר לעלייה במשקל ולחילופין כאלו הגורמים לה פחות.

לדברי המומחה, יש במחקר הנוכחי משום תזכורת חשובה להשלכות הבריאותיות שבבחירת תרופה וכי יש לשקול השלכות אלו כנגד הטיפול והשליטה בתסמינים.

מתוך הכנס השנתי ה-30 של ה-Anxiety Disorders Association of America (ADAA), שנערך בחודש מרץ 2010 בבולטימור, מרילנד.

לידיעה במדסקייפ