במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי אין עליה בסיכון לאשפוזים עקב זיהומים חמורים בקרב חולים במחלות אוטואימוניות, המתחילים בטיפול במעכבי TNF-Alpha, בהשוואה לאלו הנוטלים תרופות לא-ביולוגיות. עם זאת, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, מתן Infliximab לווה בסיכון מוגבר לזיהומים חמורים, בהשוואה למעכבי TNF-Alpha אחרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמעכבי TNF-Alpha משמשים יותר ויותר במקום תרופות לא-ביולוגיות, פרופיל הבטיחות שלהם עדיין אינו ברור לחלוטין. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם התחלת טיפול בחסמי TNF-Alpha, בהשוואה לתרופות לא-ביולוגיות, מלווה בסיכון מוגבר לזיהומים חמורים הדורשים אשפוז לבתי חולים.

החוקרים יצרו מדגם רטרוספקטיבי (1998-2007) של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, מחלת מעי דלקתית, פסוריאזיס וספונדילוארתרופטיות (Psoriatic Arthritis, Ankylosing Spondylitis).

התוצא העיקרי של המחקר היה זיהומים הדורשים אשפוזים (זיהומים חמורים) במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר התחלת טיפול במעכבי TNF-Alpha או טיפולים לא-ביולוגיים.

מדגם המחקר כלל 10,484 זוגות חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, 2323 זוגות חולים עם מחלות מעי דלקתיות ו-3215 זוגות חולים עם פסוריאזיס וספונדילוארתרופטיות, שטופלו במעכבי TNF-Alpha ותרופות לא-ביולוגיות. בסה”כ, החוקרים זיהו 1172 זיהומים חמורים, מרביתם (53%) היו דלקות ריאה וזיהומי עור ורקמה רכה.

בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שיעור האשפוזים על-רקע זיהומים חמורים עמד על 8.16 (מעכבי TNF-Alpha) ו-7.78 (טיפול לא-ביולוגי) ל-100 שנות-מטופל (יחס סיכון מתוקן של 1.05). בקרב חולים עם מחלות מעי דלקתיות, השיעורים עמדו על 10.91 ו-9.60, בהתאמה, ל-100 שנות-מטופל (יחס סיכון מתוקן של 1.10). בחולים עם פסוריאזיס וספונדילוארתרופטיות, השיעורים עמדו על 5.41 ו-5.37, בהתאמה, ל-100 שנות-מטופל (יחס סיכון מתוקן של 1.05).

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, הטיפול ב-Infliximab לווה בעליה משמעותית בשיעור זיהומים חמורים, בהשוואה לטיפול ב-Etanercept (יחס סיכון של 1.26) ו-Adalimumab (יחס סיכון של 1.23).

החוקרים מוסיפים כי טיפול בסטרואידים בתחילת המחקר לווה בעליה תלוית-מינון בשיעור הזיהומים.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי בחולים עם מחלות אוטואימוניות, בהשוואה לטיפול בתרופות לא-ביולוגיות, התחלת טיפול במעכבי TNF-Alpha אינה מלווה בעליה בסיכון לאשפוזים עקב זיהומים חמורים.

JAMA, December 7, 2011—Vol 306, No. 21

הערת מערכת

להלן הערת מערכת מאת ד”ר קמחי, עורך מדור ריאומטולוגיה:

זהו מחקר רטרוספקטיבי ( על כל מגבלותיו המתודולוגיות) העוסק בשאלה האם טיפול בנוגדי TNF חושף את החולים ליותר זיהומים. זו שאלה מטרידה שהעסיקה רבות את הספרות מאז הכניסה המסיבית של תכשירים אילו לטיפול. יתרונו של המחקר בכמות החולים שנבדקו- כ 15000 שרובם סבלו מ (RA )RHEUMATOIF ARTHRITIS והאחרים כללו ספונדילוארטרופתיות פסוריאזיס  ומחלות מעי דלקתיות.הגיל הממוצע של חולי RA בתחילת מתן נוגדי ה TNF היה 58.בסה”כ שיעור הזיהומים שהצריכו אישפוז בקרב מקבלי נוגדי TNF מבין חולי ה RA לא היה שונה מאילו שטופלו בתרופות לא ביולוגיות. יוצא מן הכלל היה INFLIXIMAB שאצל המשתמשים בו שיעור האשפוזים היה גדול יותר כמו גם שיעור הזיהומים ביחס ל ETANERCEPT ו ADALIMUMAB.יש לצין ששימוש בסיסי בסטרואידים הגביר את שיעור האשפוזים. עיקר הזיהומים היו דלקות ראה וזיהומי עור.

יש לציין שבסקר זה נמצא שיעור אבסולוטי גבוה יותר של זיהומים לעומת מחקרים קודמים.

בניסיון למצוא גורמי סיכון ספציפיים המעליםאת הסיגון לזיהומים זוהו חולי COPD, סכרתיים ומשתמשים בסטרואידים כבעלי סיכון אבסולוטי מוגבר לזיהומים אך באופן זהה בקבוצת מקבלי ה TNF לעומת קבוצת הביקורת.

השאלה תמשיך להטריד את הקהילה הריאומטולוגית. עם זאת יש באופן מצטבר מידה מסויימת של הרגעה בניסיון במספרים גדולים המדגים סיכון זהה בשימוש בנוגדי TNF לעומת אילו שאינם משתמשים בתכשיר.