לאחר התחלת טיפול ביולוגי לדלקת מפרקים שגרונית, בחולים עם מחלה פעילה יותר בתחילת הטיפול תועד שיפור גדול יותר במדדי פעילות המחלה, בהשוואה לאלו עם מחלה פחות פעילה, אך בחולים אלו סיכוי נמוך יותר להפוגה או אף פעילות מחלה נמוכה, כך עולה ממחקר חדש, שפורסם בכתב העת Rheumatology.
החוקרים בחנו נתונים אודות חולים עם פעילות מחלה מתונה (מדד Clinical Activity Index של מעל 10 אך עד 22) או חמורה (מדד של מעל 22).
נתונים אודות מעקב בן שנה לפחות היו זמינים עבור 1,596 חולים ונתוני מעקב לאחר שנתיים היו זמינים עבור 1,269 חולים. כל קבוצה כללה מספר דומה של חולים עם פעילות מחלה מתונה וחמורה.
לאחר שנה אחת, שיפור בפעילות המחלה עמד על 18.9- בחולים עם מחלה חמורה ועל 6.0- באלו עם מחלה מתונה. לאחר עשר שנים, השיפור עמד על 21- ו-7.1-, בהתאמה.
בקרב חולים עם מחלה מתונה, ב-22.7% תועדה הפוגה (מדד Clinical Disease Activity Index של עד 2.8) לאחר שנה אחת, בהשוואה ל-15.8% מאלו עם מחלה חמורה. לאחר שנתיים, שיעורים אלו עמדו על 25.9% ו-20.9%, בהתאמה.
הפוגה לאחר שנה אחת תועדה ב-60.1% מהחולים עם מחלה מתונה וב-41.2% מאלו עם מחלה חמורה, לאחר שנתיים עמדו שיעורים אלו על 66.7% ו-49.4%, בהתאמה.
לאחר שנה אחת, למעלה מ-70% מהחולים נטלו אותה תרופה, כאשר לאחר שנתיים שיעור זה עמד על כ-62% מהחולים.
מהנתונים עולה כי חולים ורופאים עשויים לראות בטיפול הניתן כמוצלח, גם ללא השגת הפוגה במחלה. לכן, ייתכן ויש מקום לשינוי יעדי הטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
Rheumatology 2017
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!