המעבדה הרפואית

פרהאנליטיקה 2: אילו תקלות עלולות להתרחש בתהליך ? מאת ד”ר יפה ורד

מאמר שני בסדרה (למאמר הראשון – הקליקו כאן)

כאמור, דגימת דם (התאור מתאים חלקית גם לדגימות שתן) עוברת מסלול רב שלבי מרגע ההחלטה על צורך בבצוע בדיקות ועד הגעתה למכשיר המבצע את הבדיקות. תהליך זה הוא התהליך הפרהאנליטי ורובו מתרחש מחוץ למעבדה.

שלבי התהליך הפרהאנליטי מחוץ למעבדה:

בכל אחד מן השלבים ותתי השלבים המצוינים בשרטוט, עלולה לקרות תקלה שתשפיע על התוצאות הסופיות של הבדיקה, ללא כל תלות בטיב ואמינות המעבדה המבצעת. במאמרון זה אתחיל לדון  בשלבים השונים, ובבעיות העלולות לנבוע כתוצאה מפעולה לא נכונה.

1.      הזמנת בדיקות-כיום בחלק מבתי החולים בבקור הרופאים, הרופא מחליט אילו בדיקות יש לבצע לחולה מסוים ומכתיב אותן לאחות או לרופא. האחות או הרופא רושמים בדיקות אלו בגליון החולה. מזכירה רפואית או בת שרות לאומי, מסמנת על טופס בדיקות מעבדה את הבדיקות הדרושות כפי שנרשמו בגליון החולה. ברור כי היות ויש כאן שני שלבי רשום, הבדיקות המוזמנות בסופו של דבר אינו הבדיקות שנדרשו על ידי הרופא. חשוב להדגיש כי כבר היום יש בתי חולים בהם הרופא מזין את הבדיקות הנדרשות ישירות למערכת המחשב ובבתי חולים אחרים תהליך זה נמצא בשלבי ישום. בכל קופות החולים הרופאים מזינים ישירות את הבדיקות הנדרשות למערכת המחשב כבר מספר שנים.

2.      כידוע יש בדיקות שלקראתן יש להכין את החולה (צום וכו’) או לקחת את הדגימות זמן מוגדר לאחר מתן תרופה-אנטיביטיקות שונות, מתוטרקסט וכו’. אי הקפדה, תגרור אחריה תשובות שאינן מתאימות למצב החולה. תשובות אלו עלולות לגרום לטפול לא מתאים בנבדק.

3.      לקראת הלקיחה, יש לסקור את הבדיקות הנדרשות ולהכין את המבחנות המתאימות ללקיחת הדם לבדיקות אלו. ברור לכל בר בי רב כי בדיקת אשלגן במבחנה עם פקק סגול המכילה אשלגן EDTA, תתן תוצאה שכלל אינה מיצגת את מצב החולה.

4.      סמון המבחנות במדבקות הדמוגרפיה של הנבדק בדרך כלל נעשה על ידי המזכירה הרפאוית או על ידי אחות, האורזות בשקית או במארז כלשהו את המבחנות ללקיחה ומכינות אותן לרופא. חשוב מאד כי הרופא הלוקח ישווה את שם הנבדק ומ.ז. שלו (לעתים לא נדירות מאושפזים שני יוסף לוי במחלקה) עם הרשום על הצמיד. אם הנבדק בהכרה חשוב מאד לאמת פרטים אלו אתו בעל פה.

5.      יש להקפיד שלא לקחת דם (במידת האפשר) מיד לתוכה הוכנס ערוי-נוזל הערוי עלול למהול מאד את הדגימה. חשוב מאד שלא ללחוץ יתר על המידה כדי לא לגרום להמוליזה.

6.      יש להקפיד כמובן על חטוי מקום הלקיחה לפני הלקיחה כדי למנוע זהום. כמובן זו פעולה סטנדרטית ואוטומטית שכל לוקח דם מיומן מבצע אותה. לעתים עלולים לשכוח להמתין עד שחומר החטוי, שבדרך כלל מכיל אלכוהול, יתנדף. זהום הדגימה בחומר החטוי עלול לגרום להמוליזה ובמקרים בהם רוצים לבדוק רמת אלכוהול, התוצאה עלולה להיות מוגברת.

שני הסעיפים האחרונים הם סדר לקיחת הדם ומשלוח הדגימות למעבדה. היות וסעיפים אלו דורשים דיון מורחב יותר, יוקדשו להם מאמרונים מיוחדים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה