המטו-אונקו ילדים

לטיפול ב-Rivaroxaban תועלת שולית בלבד בחולי סרטן (מתוך כנס ה-ASH)

ממחקר חדש שבחן את השימוש ב-Rivaroxaban (קסרלטו) כטיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים סרטן אמבולטוריים, אשר טופלו במסגרת אמבולטורית, לא הצליח לענות על התוצא העיקרי. לאחר 180 ימים, שיעורי אירועים תרומבוטיים לא היו שונים משמעותית בין מטופלים ב- Rivaroxabanומטופלי פלסבו, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-American Society of Hematology.

המחקר כלל 841 חולי סרטן, ללא היסטוריה של פקקת ורידים מרכזית בתחילת המחקר. החולים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול ב- Rivaroxaban במינון 10 מ”ג, פעם ביום, או לטיפול-דמה, אשר ניתנו עד 180 ימים. החולים אובחנו עם מגוון רחב של ממאירויות סולידיות/לימפומה וכולם החלו בטיפול כימותרפי סיסטמי והיו בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי.

תוצא היעילות העיקרי היה משלב של עדות לפקקת ורידים עמוקים פרוקסימאלית בגפה התחתונה, פקקת ורידית עמוקים תסמינים בחלק הדיסטאלי של הגפה העליונה או התחתונה, תסחיף ריאתי ותמותה על-רקע תרומבואמבוליזם ורידי.

החוקרים מדווחים כי באוכלוסיה זו, 25 מבין 420 חולים שטופלו ב- Rivaroxaban ענו על תוצא היעילות העיקרי (5.95%), כמו גם 37 מבין 421 החולים (8.79%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.66, p=0.101).

בקרב חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי, 38.7% דיווחו על אירועים לאחר שהפסיקו את השימוש ב- Rivaroxaban. בממוצע, החולים נטלו את הטיפול לאורך כ-4.5 חודשים. גם כאשר הפסיקו את הטיפול בחודש הרביעי, החוקרים עדיין בחנו את התוצאות לאחר שישה חודשים בכדי לזהות אירועים כלשהם. לכן, במידה והיו בוחנים רק עד החודש הרביעי, התוצאות היו שונות.

עם זאת, כאשר הטיפול הופסק חלה עליה חוזרת בסיכון. החוקרים זיהו אוכלוסיה בסיכון גבוה ומצאו כי נדרש להקפיד על הטיפול התרופתי בכדי ליהנות מהתועלת של גישה זו.

מניתוח הנתונים אודות כלל החולים תחת טיפול עלה כי 11 חולים בקבוצת הטיפול ב- Rivaroxaban ענו על התוצא העיקרי (2.62%), כמו גם 27 חולים בקבוצת הפלסבו (6.41%) עם יחס סיכון של 0.40 (רווח בר-סמך 95% של 0.20-0.80, p=0.007).

אירועי דמם מג’ורי תועדו ב-8 מבין 405 חולים (1.98%) בקבוצת הטיפול ב- Rivaroxaban וב-4 מבין 404 חולים (0.99%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 1.96, p=0.265). בנוסף, דימומים בעלי חשיבות קלינית תועדו ב-2.72% מהחולים תחת Rivaroxaban וב-1.98% מהחולים בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 1.34, p=0.53).

באשר לתוצאי סיום משניים, שיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 20% מהחולים בקבוצת הטיפול ב- Rivaroxaban ועל 23.8% מאלו בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.83, p=0.213). תוצא משולב של התוצא העיקרי עם תמותה מכל-סיבה תועד ב-23.1% מהחולים תחת Rivaroxaban וב-29.5% מאלו בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.75, p=0.03).

החוקרים מאמינים כי ממצאי המחקר עשויים להשפיע על ההמלצות העתידיות לטיפול באוכלוסיית חולים זו.

מתוך כנס ה-ASH

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה