מנתוני מחקר SWAN (Study of Womens Health Across the Nation) עולה כי מרבית הנשים אינן פונות לקבלת טיפול לאי-נקיטת שתן בשל סיבות שניתן להתמודד איתן במידה ואנשי צוות רפואי יציגו שאלות באשר להפרעה זו.
להבנה טובה יותר של הסיבות בגינן נשים אינן מחפשות אחר טיפול לאי-נקיטת שתן, החוקרים ניתחו את נתוני שאלונים שנאספו בין 1995-2005 במסגרת מחקר SWAN, מחקר רב-מרכזי, מולטי-דיציפלינרי, שכלל נשים בגילאי 40-55 שנים.
החוקרים התמקדו בנשים במהלך תשעת הביקורים הראשונים בשישה מבין שבעה מרכזים רפואיים. המשתנים שנבחנו כללו את סוג, תדירות ומשך אי-נקיטת שתן; גזע/מוצא אתני; הכנסה שנתית; רמת השכלה; גורמים פסיכוסוציאליים דוגמת דיכאון וחרדה; מערכות תמיכה חברתית וגורמים גופניים דוגמת הערכה עצמית של המצב הבריאותי ושימוש בשירותים רפואיים.
מבין 1,339 נשים שדיווחו על אי-נקיטת שתן, 814 (61%) דיווחו כי לא פנו לקבלת טיפול להפרעה, בעיקר בשל הסיבות הבאות: ההפרעה לא הייתה חמורה דיו (73%); אי-נקיטת שתן נתפסה כחלק מהזקנה (53%) והמטפל מעולם לא שאל אודות הנושא (55%).
בנשים שדיווחו על אירועי אי-נקיטת שתן על-בסיס יומי תועדו סיכויים גבוהים יותר לדווח על האמונות שלהן אודות אי-נקיטת שתן (יחס סיכויים מתוקן של 3.16) ומכשולים מוטיבציונאליים (יחס סיכון מתוקן של 2.36), בהשוואה לנשים שדיווחו על אי-נקיטת שתן פחות מפעם בחודש.
בנשים עם סוגים מעורבים של אי-נקיטת שתן תועד סיכוי נמוך יותר לדווח על סיבות מרובות לאי-פניה לקבלת טיפול, בהשוואה לנשים עם אי-נקיטת שתן על-רקע סוג אחד בלבד (יחס סיכויים מתוקן של 0.78).
בכל המודלים שבחנו החוקרים, לכל קטגוריה של סיבות לכך שלא פנו לקבלת טיפול לאי-נקיטת שתן, האינטראקציות בין גורמים סוציו-אקונומיים (גזע, רמת השכלה וקשיים כלכליים) ותדירות ומשך אי-נקיטת שתן לא היו משמעותיות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ממצאי המחקר, רופאים יכולים לשחק תפקיד נרחב יותר בסיוע בטיפול בנשים עם אי-נקיטת שתן.
Menopause 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!