גסטרואנטרולוגיה

השוואת תוצאות השתלת צואה באמצעות קפסולה פומית לעומת קולונוסקופיה על הישנות זיהום Clostridium difficile (מתוך JAMA)

מתוצאות מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת JAMA, עולה כי בקרב מבוגרים עם הישנות זיהום CDI (Clostridium Difficile Infection), השתלת צואה באמצעות קפסולות פומיות אינה-נחותה בהשוואה להשתלת צואה באמצעות קולונוסקופיה למניעת הישנות זיהום לאורך 12 שבועות.

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם השתלת צואה באמצעות קפסולה פומית אינה-נחותה בהשוואה לקולונוסקופיה. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר העדר-נחיתות, אקראי, לא-סמוי, שנערך בשלושה מרכזים אקדמיים באלברטה, קנדה. מדגם המחקר כלל 116 מבוגרים עם הישנות CDI והמשתתפים חולקו באקראי להשתלת צואה באמצעות קפסולות או באמצעות קולונוסקופיה. שולי העדר-נחיתות עמדו על 15%.

התוצא העיקרי היה שיעור החולים ללא הישנות זיהום 12 שבועות לאחר השתלת הצואה. תוצאים משניים כללו אירועים חריגים חמורים ומינוריים; שינויים באיכות החיים; וחווית המטופל ושביעות הרצון מהטיפול.

מבין 116 החולים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, 105 חולים השלימו את המחקר, כולל 57 חולים שחולקו באקראי לקבוצת הטיפול בקפסולה ו-59 חולים בקבוצת הטיפול בגישת קולונוסקופיה. בניתוח לפי-פרוטוקול, מניעת הישנות זיהום CDI לאחר טיפול יחיד הושגה ב-96.2% בקבוצת הטיפול בקפסולה (51/53) ובקבוצת הטיפול בקולונוסקופיה (50/52) (p<0.001), הבדל שענה על קריטריון העדר-נחיתות.

חולה אחד בכל קבוצה הלך לעולמו עקב מחלת לב-ריאות ברקע, ללא קשר להשתלת הצואה. שיעור אירועים חריגים מינוריים עמד על 5.4% בקבוצת הטיפול בקפסולה, לעומת 12.5% בעקבות טיפול באמצעות קולונוסקופיה. לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיפור באיכות החיים. שיעור גדול יותר משמעותית של חולים שטופלו בקפסולות דירגו את החוויה כ”לחלוטין לא לא-נעימה” (66% לעומת 44%).

לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי קפסולות פומיות עשויות לשמש כגישה יעילה לטיפול במקרים חוזרים של CDI.

JAMA. 2017;318(20):1985-1993

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה