ALS & degenerative disease

טיפול בהיפרקלמיה בקשישים עם מחלת כליות על-רקע סוכרת תחת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (Kidney Med)

בקרב קשישים עם היפרקלמיה ומחלת כליות משנית לסוכרת, טיפול ב-Patiromer (ולטסה) הוביל לירידה משמעותית ברמות אשלגן בדם לאחר ארבעה שבועות, עם השפעה שנותרה לאורך 52 שבועות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קשישים מצויים בסיכון מוגבר לתפקוד כלייתי לקוי ומחלות נלוות רבות, גורמים המעלים את הסיכון להיפרקלמיה. כעת הם השלימו ניתוח פוסט הוק להערכת היעילות של Patiromer, פולימר לא-נספג ללא-נתרן, בהפחתת רמות אשלגן בקשישים תחת טיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון עם מחלת כליות כרונית, סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם.

מחקר AMETHYST-DN היה מחקר רב-מרכזי, שכלל 60 חולים בגילאי 75 שנים ומעלה עם מחלת כליות כרונית, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם והיפרקלמיה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Patiromer במינונים שנעו בין 4.2 עד 16.8 גרם, פעמיים ביום והחוקרים בחנו את השינויים ברמות אשלגן בדם מתחילת המחקר עד לאחר 4 שבועות ובנקודות זמן לאורך 52 שבועות. הבטיחות והסבילות של הטיפול בטווח הארוך נבחנו אורך 52 שבועות, כולל הערכת שכיחות אירועים חריגים, מדדים מעבדתיים וסימנים חיוניים.

מבין 306 חולים שלקחו חלק במחקר AMETHYST-DN, 60 היו בגילאי 75 שנים ומעלה וכולם אובחנו עם מחלת כליות כרונית סוכרת מסוג 2, מעט יותר משליש (37%) אובחנו עם אי-ספיקת לב. בעת בדיקות הסק, קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער של המשתתפים עמד על 42 מ”ל/דקה, חציון יחס אלבומין:קריאטינין עמד על 127 מ”ג/גרם וריכוז אשלגן בדם עמד על 5.19 מיליאקווילנט/ליטר. ריכוז אשלגן הממוצע היה נמוך יותר בכל נקודת זמן החל מהביקור הראשון לאחר תחילת המחקר (יום 3) ולאורך 52 שבועות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Patiromer הינו טיפול יעיל ונסבל היטב להפחתת רמות אשלגן בדם בקשישים.

Kidney Med. 2021 Mar 13;3(3):360-367

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה